אני והבן זוג שלי שנתיים ביחד, עד עכשיו אנחנו נפגשים פעם בשבוע וסופש שלם בדר"כ חמשוש ותמיד לכל מקום כמובןם הולכים יחד כי זה הזמן שלנו להנות אחד מהשניה. בשגרה היום יומית שנינו עובדים, חוזרים הבייתה לנוח קצת והולכים לישון, אף אחד לא ממש יוצא.
אנחנו מחפשים דירה כדי לגור ביחד כי אנחנו מרגישים בשלים לזה, אני מאוד רוצה אבל חוששת.
אני לא רגילה שהוא יוצא עם חברים לבד לפאב או למסיבה, זה מטריד אותי..
זה לא עניין שאני לא סומכת או שאין לי אמון בו, אני סומכת...יש לי בעיה עם הגירויים מסביב.
נורא לא נעים לי שהוא ילך למועדון (ובתכלס הוא לא רוקד...) ויש לו חברים רווקים שיתחילו עם בחורות כנראה, הוא יהיה איתם ..אומנם לא יתחיל אבל הסיטואציה עצמה נורא מציקה לי...
פתאום דיברנו על זה שלפעמים הוא ירצה לצאת רק עם חברים או אפילו לטוס לחול רק עם חברים.
מצד אחד אני נורא רוצה שיהיה לו כיף ויהנה.. מצד שני אני בן אדם של הרבה "ביחד" בזוגיות, ולי אין את הצורך לחופש ולבילויים עם חברות..לכן קשה לי להבין את הצורך שלו לטוס וללכת לפאבים ומסיבות עם חברים (שלדעתי אף פעם טיסה של גברים לא תמימה לגמרי.....לא בגידות אבל כן פלירטוטים עם בחורות,מועדוני חשפנות ושטויות דבר שלא מקובל עליי בכלל).
הוא אצלי בעדיפות ראשונה מעל הכל.
בקיצור רציתי לשאול איך אתם\ אתן מתמודדים עם המגורים ביחד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025