היי אני אורית בת 28 מהמרכז,
כרגע אני נשואה ולפני הנישואים עבדתי בעבודה מאוד מאתגרת ומעניינת,
משום מה מאז הנישואים אני לא מוצאת עבודה בתחום הזה, ואני לא מצליחה להשתלב בתחומים אחרים,
לפני שנה ושלושה חודשים ילדתי, ומאז הלידה אני גם לא מוצאת שום עבודה, בגלל המצב הזה נהייתי פשוט חסרת סבלנות לבעלי ולתינוקת, נהייתי פשוט בלתי נסבלת, וכל פעם שאני מתרגזת אני אחרכך מלקה את עצמי ושבורה מההתנהגות שלי מה שמתסכל אותי יותר ויותר, אני מאוד אוהבת את הבת שלי ומשקיעה בה את הנשמה, אני לא מתפרצת כשהיא בסביבה , אבל יש לה אמא עצובה, ואני מרחמת על בעלי, זה מדכא לחיות עם אישה שכל היום בוכה ועצבנית,
אני לא מצליחה להרגע או לתפקד בבית בצורה נורמטיבית,
אני לא רוצה ללכת לטיפול א. מאחר ואני לא רוצה להתמכר לכדורים, ואני יודעת שתמיד זה מה שדוחפים למצבי דיכאון וכאלה, וגם לצערי אנחנו במצב כלכלי קשה שלא מאפשר לי להוציא כסף על טיפול,
אני אדם מאוד פעיל וחברותי , כל החיים שלי עשיתי דברים עצומים ועזרתי לאנשים, פשוט הקרבתי כמה שנים מהחיים שלי רק בשביל העבודה שהצילה המון אנשים, וכיום אני מוצאת את עצמי מרוסקת, לא ממליחה לעזור לעצמי ולא מצליחה לבקש עזרה,
יש לי מחשבות פשוט לסיים עם החיים האלה, אני יודעת שזה לא בוגר אבל אני פשוט לא רואה שום פיתרון באופק, אני לא מצליחה לסחוב את עצמי לכלום, אני כל הזמן עצבנית ומתפרצת פשוט אי אפשר לחיות ליידי,
אני מפחדת שיום אחד ימאס לבעלי ובצדק, אני פשוט חסרת אונים, אין לי שום פיתרון באופק, אולי לכם יש?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות