במשך כל חיי חגגתי רק פעם אחת את היום הולדת שלי.
לא חגגתי בת מצווה ולא ''סוויט סיקסטין''.
בשבוע הבא תהיה לי יום הולדת 17 והפלא ופלא, אמא שלי לוקחת את אחים שלי לבית מלון לראות את הדיסני על הקרח הזה ומשאירה אותי פה לבד... שנה אחרי שנה אני זוכרת את היום הולדת שלי כאכזבה גדולה.. אני זוכרת את עצמי מחכה ליום הזה ולא רק שלא התממשו לי באותו יום חצי מהציפיות שלי, לא התממשו ציפיות בכלל.. עקב זה כל ציפייה אפשרית הפכה לאכזבה ונשאר טעם רע בפה מהיום הזה.. אני משתדלת שלא לייחס ליום הזה ככ הרבה חשיבות אבל אני מסתכלת על הימי הולדת של הסובבים אותי, החברים שלי, הבת דודה שלי, אפילו אחים שלי וזה פשוט עושה אותי עצובה.
אני יודעת כמה רע זה נשמע, כמה שטחי.. אבל מה אני אעשה.. אני פשוט רוצה יום אחד בשנה.. רק יום אחד שיהיה שלי.. אבל כנראה שאכפת לי יותר מאנשים מאשר שאכפת לאנשים ממני וזה כבר לא בשליטתי.. להשלים עם זה שכבר לא יהיה לי יום הולדת נורמלי לעולם ולנסות לשכוח ממנו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות