שלום לכולם, יש לי בעיה שמטרידה אותי.
אני נמצא במערכת יחסים כבר שנה וחצי, שנינו בני אותו גיל(19), אני סטודנט והיא בצבא. נפגשים כל סוף שבוע ומדי פעם, אם מתאפשר- גם באמצע השבוע אך זה לא קורה לעיתים קרובות.
מאוד לחוץ לי בלימודים, ואני מוצא את הרוגע רק ברגעים עם החברה שלי, לרוב כשאנחנו לא בבית שלה כי יש לה הרבה אחים ואחיות ואין שם שקט ופרטיות.
עשיית האהבה, או הסקס, תקראו לזה איך שתבחרו... פשוט מנתק אותי מהעולם ומאפשר לי לשכוח מכל דבר למשך הזמן שלו, מלבד ההנאה שבו, הוא נותן לי שקט נפשי. זה הופך את האקט למשהו מאוד נחשק בשבילי.
מטרידה אותי התפיסה שלי בקטע המיני, קשה לי מאוד להתמודד עם סירוב.
התחלנו לשכב לפני כשנה, בממוצע 2-3 פעמים כל סוף שבוע (מאז הצבא והלימודים..). כשלא מתאפשר לשכב, היא באמת מתחשבת בי.. תפנק אותי במין אוראלי או עם היד.
חשוב לציין שגם אני כזה, משתדל לפנק כמה שאפשר ובכל מצב דואג לסיפוק שלה.
אך קורה לפעמים שפשוט שום דבר לא מתאפשר כי יש יותר מדי הפרעות, זה קורה פעם- פעמיים בחודש.
אין לי ספק שאני אוהב את חברה שלי, איכפת לי ממנה המון, אך כשאני "זוכה" לסירוב המוחלט הזה בקטע המיני אני לוקח את זה די קשה ומתהפך לי המצב רוח, לרמה שאני מפגין אדישות וחוסר עניין גמור.
למה אני מגיב ככה? איך אני יכול לשלוט בעצמי בקטע הזה? מה לשנות/לשפר?
אשמח לעצות, והתייחסות לטקסט לעיל. תודה מראש, המשך שבוע מצויין לכולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות