אני גבר בן 53 צעיר ברוחי ובנפשי, גרוש מזה 30 שנים, אב לשלושה ילדים גדולים וסב לנכד בכיתה ב'. במשך כל שנותיי כגרוש ידעתי נשים מכל הגוונים והתהוללתי לא מעט בתחום הבליינות והנשים, הייתי חביב הנשים והן היו התחביב שלי. לפני כ 6 שנים גרושתי ואני ניסינו לעשות קאמבק, זה לא צלח מאחר שנוצרו בינינו פערים בזמן הארוך שבו לא היינו יחד, ומצאתי נחמה ונוחות בחיקה של שכנתה הנשואה. משגילתה זאת גרושתי - סילקה אותי מחייה וטרקה את הדלת. כמובן ש"נפלתי" לזרועותיה של השכנה שבמשך הזמן כבר התגרשה מבעלה וחיינו יחד עד לרגע זה. המצב היה לי נוח, ומלבד "פינה" בטוחה להניח את ראשי - לא התעוררו שום רגשות מצידי כלפיה אך מצידה היא חשבה שאנחנו יחד. בזמן שאני חי איתה בידיעה שאני לא מעוניין שזה יוביל לשום קשר רציני - המשכתי להתהולל ולבלות עם נשים מחוץ לפינה הזאת. לפני שלוש שנים הכרתי צעירה ממני ב20 שנים מושלמת, גרושה + 3. והתאהבתי בה למוות! הייתי מוכן לעשות הכל ואף הצעתי לה נישואין ועברתי להתגורר עימה. כאשר ילדיי גילו שאני נמצא עם השניה איימו עלי לנתק כל קשר מפאת גילה הצעיר ואפילו גרושתי התפייסה עם שכנתה והיתה מוכנה לקבל את אותה אישה ש"הרסה" את ביתה רק לא את הצעירה. כיום אני מתוסכל ומעוניין לחיות את שארית חיי עם הצעירה, בה אני בוטח מעבר לכל ספק ומוכן להפקיד את חיי בידה. אף דיברתי עם ילדיי ועל אף הסרבנות - היו מוכנים לשמוע כיצד אהיה מאושר ולהירתם למשימה. הבעיה כעת השותפה מאיימת שאם אעזוב היא תתבע אותי על שש שנים שהיא היתה איתי והתגרשה מבעלה בגללי. היא אינה יהודיה והסברתי לה שאין ליחסים בינינו שם המשך. שאלתי המורכבת היא ראשית איך לא לאבד את אהבתי אותה אני רוצה בחיי? שנית איך לא להרוס את הקשר עם ילדיי בעקבות החלטתי? וכמובן אם שווה לי לפתוח חזית מול השותפה ולהמר על הביטחון שלי? אני אובד עצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות