אוקי זה קצת מסובך להסביר אבל אני אנסה בכל זאת. אני בת 16 וכל החיים שלי לא היו לי כמעט ידידים או הרבה חברות...אני אחת כזאת שחשוב לה הלימודים ואני יודעת לשמור על עצמי. השנה עליתי לתיכון והכרתי הרבה חברות שהם ילדות טובות והכל אין שום בעיה איתן וידידים פחות.. כל השנה כמעט ולא יצאתי כי השקעתי בלימודים (ויש תוצאות ) ועכשיו שהתחיל החופש הרשתי לעצמי לצאת להנות ולהכיר אנשים חדשים, התחלתי לצאת עם חברות לקניונים למסיבות פה ושם ולחזור יחסית מאוחר (1 וחצי כזה),אני נפגשת עם בנים מה שאף פעם לא עשיתי ואני מרגישה ממש טוב עם עצמי אני מרגישה שסוף סוף אני באמת שמחה ,שיש לי חברות שאוהבות אותי ,ידידים ופעם ראשונה אני מתחילה להרגיש נאהבת .
מאז שהתחיל החופש אמא שלי כל הזמן תוקפת אותי ועצבנית עלי כאילו מה אני עושה כבר,היא מאשימה אותי בדברים שאני בכלל לא עושה ובכלל היא כל הזמן כועסת עלי. זה נראה כאילו קשה לה לראות שסוף סוף טוב לי שאני שמחה..
אני לא מבינה מה הקטע שלה ?? זה הכי לגיטימי שבגיל הזה יוצאים עם בנים הולכים למקומות ,מנצלים החופש בקיצור..(אני לא אוהבת להתקע בבית),וזה לא שאני לא שומרת על עצמי אני הבן אדם הכי אחראי שיש היא לא סומכת עלי בכלל..
נמאס לי כבר היא מורידה לי את הבטחון והשמחה כל פעם מחדש.. מה לעשות ?? תעזרו לי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות