כן
אתם בטח תתפלאו שאני בן 14 וכותב דברים כאלה על אהבה אבל זה פשוט מה שזה.. נתחיל מההתחלה. בתחילת חטיבת הביניים הכרתי ילדה שאחרי כמה ימים נדלקתי עליה, היא לא הייתה מקובלת, לא דוגמנית ולא הכרתי אותה בכלל אבל איכשהו נדלקתי עליה. יצא לנו לדבר קצת פה ושם ולאט לאט הרגש הזה גדל וכבר ממש רציתי אותה אבל הייתי ביישן ופחדן וזה היה כבד עליי אז השארתי את השיחות כלליות ולא היה לי אומץ להתחיל איתה שיחה כל יום. הזמן עבר והיינו מכרים-ידידים כאלה שפעם בשבועיים-חודש מדברים, עד שהקשר התנתק.
לפני חודשיים וחצי התחלתי שיחה איתה אחרי כמה חודשים שלא דיברנו, היא סיננה קצת אבל אז השיחות התחילו לזרום ומה שלא קרה בשנה וחצי התחיל לקרות בשבוע שבועיים, דיברנו המון ולאט לאט זה התחיל להיות אישי יותר ושיתפנו סודות והיינו פתוחים רצח אחד אל השני ועשינו כמה לילות לבנים ביחד, וכשהיה חופש, עשינו שיא של 10 שעות רצופות של שיחה. אחרי שבוע שבועיים הפכנו לידידים טובים (זה לא קצת מדי זמן כשמדברים כמה שעות ביום). ורגש שלי אליה? רק התחזק והתחזק. בסופו של דבר הבנתי שאני אוהב אותה.. הכל סובב סביבה, היא מושלמת בעייני, וכל כך אכפת לי ממנה. בחיים שלי לא הרגשתי דבר כזה. בסוף נפתחתי אליה והיא לא עשתה מזה עניין (זו לא הייתה הצעת חברות, היא לא רוצה חבר בגיל הזה) ואחרי כמה ימים היא נפתחה אליי גם עם סיפור דומה, גם היא אהבה אותי מכיתה ז'.. כל מה שנער שמאוהב במישהי יכול לבקש.
הבעיה היא שבקיץ, די בקרוב, ההורים שלה יחיו לשנה בבולגריה (שנה-שלוש שנים) וזה פשוט הורג אותי. אני בקושי מצליח לא לראות אותה שבוע, אין לי מושג איך אני אשרוד שנים. אני יכול לשמור איתה על קשר, אבל האם האהבה תישאר? אהבת נעורים יכולה לשרוד משהו כזה? ממש קשה לי לחשוב שזה סתם משהו טיפשי כי זה נראה כל כך אמיתי, ואני מקבל צמרומרת רק מלחשוב עלינו מנתקים קשר. מה אתם אומרים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025