אני באה מבית דתי רגיל, כלומר הולכת עם מכנסיים, מדברת עם בנים,אבל עדיין שומרת שבת. אני ואחותי לומדות בבית ספר דתי רק עם בנות. לקראת שנה הבאה, אחותי הולכת לעבור לבית ספר חילוני, בגלל כל מיני סיבות שונות. יש לי פחד שלאחותי יהיה חבר לפניי. אני יודעת שזה יכול להיות טיפשי, ואולי אפילו לא מובן לחלק מהאנשים..אבל יש בי 3 תחושות למקרה שזה יקרה- 1.קנאה נוראית. 2. הרגשת נחיתות, כלומר, לאחותי הקטנה יש חבר למרות שלי אף פעם לא היה?! כאילו אני פחות שווה ממנה. 3. המשפחה המורחבת שלי נוראית. מדברים על הכל. "אז ליאן,מה איתך? למה לך אין חבר? קדימה שיר(אחותי הקטנה), תמשיכי לספר לנו על החבר שלך" ואני יודעת שאני פשוט לא אוכל לסבול את זה, ואני ארגיש נורא. אני אבכה ואשנא את עצמי. ולא בא לי לעבור את זה. יכול להיות שאין לזה פתרון, אני הרי לא הולכת לעבור בית ספר, נוח לי שם וכיף לי, וגם להשיג חבר בבית ספר רק עם בנות-זה לא כזה קל. יש לכם עצה-משהו שיגרום לי לעבור את הסבל הזה במקרה שהוא יתרחש?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות