שלום,
שמי שקד, בת 18, ואני ללמוד שנה הבאה בירושלים. הבעיה שלי היא שמעולם לא עזבתי את הבית (אני גרה בדרום) לכל-כך הרבה זמן, ואני לא יודעת אם אוכל להתמודד עם זה.
בתיכון יצאתי לטיולים, לשבתות אבל לחמשושי"ם בשטחים לא, וגם לא לכל השבתות. שבת אחת היינו בירושלים ובכיתי כל הדרך מהבית לי-ם וגם כשהגענו, פשוט הרגשתי רע, ולא רציתי להיות שם. בסוף נרגעתי אבל עדיין רציתי לעוף משם. בכיתה יב' היה לנו מסע של סוף שנה ויצאתי ליום הראשון וגם שם בכיתי והרגשתי ממש רע עם עצמי. חזרתי הביתה באותו יום.
שנה הבאה אני אצטרך לגור בירושלים, ואני קצת חוששת מהמעבר. אני מאוד אוהבת את ההורים ואת האחים ויהיה לי מאוד קשה לעזוב. איך להקל את העזיבה מהבית ואיך בכלל להוציא מהראש את כל מחשבות הדיכאון האלה שאני לבד וכ'ו...
אני תמיד אומרת לעצמי שעדיף להיות עם המשפחה כי יום אחד הם ימותו ואני כבר לא אראה אותם יותר אז כל יום הוא מתנה! מה עושים???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025