אין לי מושג איפה להתחיל אז בואו פשוט נתחיל ככה.
תמיד אהבתי לשיר וכולם אמרו שאני שרה יפה, כשגיליתי את זה נרשמתי לפיתוח קול והקול שלי נהיה הרבה יותר יפה.
אבל...
ביסודי, הייתה מורה שקראה לי "זייפנית" מול כל הכיתה.
זה היה נורא. היא מכירה את אבא שלי (ז"ל), ואח שלה היה חבר מאוד טוב של אבא שלי.
ראיתי אותה בקונצרט והתחלתי להילחץ (אין לי מושג למה) ואז כשעליתי לבמה התחלתי לשיר והספנתרן טעה בבית וככה לא הלך השיר. והיו שם מלא אנשים. מלא. מרוב בושה פשוט ברחתי מהאולם. לא היה לי מושג מה קרה לי ולא קורה לי שום דבר בזמן האחרון. פשוט יש לי פחד במה ולא רציתי לעמוד כמו מטומטמת בבמה ש"הפסנתרן טעה בבית אז בואו נתחיל מהתחלה" . לא. פשוט לא. בקיצור אני לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה שהאנשים יסתכלו עלי מוזר. כמו המון מקרים שהיו לי(אני לא אזכיר אותם). ואל תגידו לי לעבור להמשיך הלאה כי זה לא יקרה, זה כתם שיעבור לכל החיים ולא אוכל להופיע על במה יותר אלא אם כן יש פתרון. אני לא יכולה להחזיר את הגלגל אחורה. מה המורה שלי תגיד? אנשים עכשיו חושבים שאני מוזרה? מה אני עושה?!
תודה מראש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות