היי כולם, ותודה מראש לכל העונים. אני בת 18, הרגע סיימתי ביה'ס. אני בתקופה מאוד רעה בחיים שלי כרגע, אני נמצאת במקום אפל. אני לא חושבת שהייתי ככה אי פעם.. מרגיש לי שאין לי כלום, לאן לשאוף אליו, אין לי מוטיבציה אפילו לקום בבוקר(התקופה הזו נמשכת כ4 חודשים לפחות), אני ישנה רוב היום, יש ימים שאני מאבדת תיאבון שאני שוכחת לאכול. הבנתי שאין לי חברים אמיתיים באמת, להרבה לא אכפת ממני. בחצי שנה האחרונה התאהבתי במישהי(אני לסבית) ומתברר שכל,הזמן הזה היא לא הרגישה כלפי כלום, אהבתי אותה כל כך.. נרקם בנינו חיבור מיוחד, בין הלילות שהיינו ישנות ביחד או שוכבות, הרגשתי שזה תמיד היה מעבר, וכל מה שהיא הרגישה בי כנראה, זה רק עצם, גוף שמספק את הצרכים שלה. אני חושבת עליה רוב הזמן.. אני מתה לדבר איתה אבל כואב לי כל כך. התחלתי קשר עם מישהי ואני בכלל לא נמשכת אליה, רק חושבת על הקודמת. אני לא רוצה לפגוע בה.. אין בי אהבה, אין בי שום דבר להעניק.. אני מוצאת את עצמי משתעממת מכל דבר אפשרי, כלום לא מעורר בי שמחה כבר. עוד חודשיים אהיה בשירות לאומי, כשכולם בצבא(סיבות רפואיות). ואני לא יודעת אם אכיר שם מישהו, אפילו חבר.. אני מרגישה בודדה כל כך. אני לא יודעת אם אני בכלל אהנה שם. התרחקתי מכל ה'חברים' שהיו לי, וזה לא נראה לי מזיז להם כ'כ.. כל מה שרציתי זה שיהיה לאנשים קצת אכפת.. אומנם יש הרבה אנשים שאני מדברת איתם, אבל אין לי קרובים, אין לי עניין בעבודה שלי או במקצוע ואני מוצאת את עצמי בלי שום עניין בחיים עצמם. לא יודעת מה לעשות כבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות