היי, לפני כחצי שנה הכרתי את אהבתי. בחור מדהים, אמיתי, אוהב ומפנק
כבר מההתחלה אמר לי שהוא פרוד מזה מספר חודשים, אין להם ילדים והוא לא חוזר לאישתו ועתיד להתחיל את הליך הגירושים שלו.
יצאתי לפגישה ראשונה איתו והיה לי ממש כיף קצת הפריע לי שהוא פרוד והחלטתי שהקשר הזה לא בשבילי ואז מצאתי עצמי חושבת עליו בלי סוף ושהזמין לפגישה השנייה לא היססתי ו... אנחנו כבר חצי שנה יחד.
האהבה מאוד הדדית וכך גם מערכת האמון והכנות שבנינו לנו. אני כן רואה בו בעלי ואב לילדיי ואני יודעת שכך גם הוא.
הבעיה מתחילה בזה שלפני חודשיים אישתו התקשרה וביקשה שינסו לחזור למרות כל המשקעים, שהיא הבינה את הטעויות שלה... הוא היה מאוד מבולבל בין שתינו, לקח לעצמו שבוע מחשבה ולבסוף הבין שהוא אוהב אותה כי היא הייתה בכל זאת עשור איתו אבל לא אהבה של גבר לאישה וחזר לזרועותיי. הוא סופית החליט "מתגרשים" אך לצערי מאז ועד היום כלום לא זז ושאני שואלת מה קורה הוא עונה - אנחנו צריכים להתחיל להזיז את התהליך קדימה ובזה סוגר את הפינה... אבל לא הוא מזיז ולא היא.
אני לא רוצה יותר מידי להתערב בתהליך שלהם אבל מנגד לא רוצה שזה יישאר ככה באוויר. ברור לי שזה תהליך לא קל ונחמד אבל אני כאן איתך.
אני לא רואה עצמי דקה בלעדיו כך שלהפרד ממנו לא עולה בחשבון.
מה אני יכולה לעשות או להגיד שאולי כן יזיז את הסיפור קדימה?
או אולי בכלל אני היא זו שלא מבינה וצריכה לשבת בשקט ולתת לו בקצב שלו לזוז?
אשמח לדעתכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות