אממ... אני יודעת שאני קצת צעירה.. אבל אני באמת שאני בוגרת לגילי ואני יודעת מה אני מרגישה...
בזמן האחרון אני מתחילה להרגיש שאני סוג של מאוהבת בחברה הכי טובה שלי.. אולי אני רק מכניסה לי את זה לראש אבל.. אני תמיייד רוצה להיות איתה ואני כל כך אוהבת אותה.. כל דבר קטן ממנה בשבילי הוא כלכך גדול.. אני לא מפסיקה לחשוב עליה.. כל דבר קטן מזכיר לי אותה.. ואני תמיד רוצה רק לחבק אותה.. אני לא חושבת על דברים שהם לא כל כך לגילי.. אבל.. עם היא מנשקת אותי כאילו נשיקה כזאת בצחוק שתמיד יש בין חברות.. כאילו אני לא רוצה שהנשיקה הזאת תיגמר.. ויש כל כך הרבה פעמיים שאנחנו כיאלו צוחקות על עצמנו שאנחנו לסביות וכאלה בשבילה זה סתם בצחוק ובציניות אבל בשבילי זה יותר מזה.. עם אנחנו רבות נגיד.. אני לא מפסיקה לחזור על ההודעות שלי איתה.. כי יש לנו שיחות אפשר להגיד "דביקיות" אבל בשבילי הם לא כאלה.. מצידי לחבק אותה כל היום בעמיד רק לא לשחרר.. ואני כל כך רוצה להגיד לה את זה אבל אולי היא לא כל כך תקבל את זה.. אולי בגיל כזה לא כל כך מתייחסים לדבר האלה ברצינות.. ואני מחזיקה את זה כל כך הרבה זמן.. אני לא יודעת מתי ההרגשה הזאת תיגמר ועם בכלל.. אני רוצה שהיא תיגמר.. נמאס לי לקנא שאני רואה אותה מחבקת אחרות או צוחקת עם אחרות.. עם ההרגשה הזאת שעם קשה לי היא חושבת שהיא יודעת מה אני מרגישה אבל אין לה מושג... כי לי בחיים לא יהיה את האומץ להגיד לה.. היה פעם שהיה לנו ריב ממש גדול על זה שהיא מקנאה לי שאני עם אחרות... אבל כל מה שרציתי זה רק להיות איתה.. לא ידעתי איך להגיד לה שאני מרגישה את אותו דבר.. ואני יודעת שאני חשובה לה.. ושהיא אוהבת אותי מאוד.. אבל לא בצורה שאני אוהבת אותה.. אוווףף מה לעשות עד שההרגשה הזאת תיגמר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות