מבולבל כבר... הפכתי לאדיש והפסקתי להשקיע בלימודים

היי, [זה הולך להיות ארוך]
בד"כ אני לא כותב פה אלא אני רק מסתכל, אבל הפעם קצת אני "אחרוג מהמנהג" של לצפות ולא להגיב.
תאמת.. אני קצת מבולבל, לא יודע איך להתחיל אז כנראה יהיו כמה חלקים לא מובנים כמו למשל משפט שלא קשור או שחסר איזה פסקת מידע כלשהי.

1. אני נמצא בתיכון בתקופת בגרויות, ובתחילת השנה הייתי רציני ומשקיע בלימודים אך שבא החופשה הראשונה בלימודים התפזרתי והפסקתי להשקיע כמו שהשקעתי, הייתי מחפף בשיעורים, מבטיח דברים ולא מקיים(שזה דבר מאוד לא אופייני לי בכלל), משאיר את החדר מבולגן, שם את הבגדים המלוכלכים על רצפת החדר, דבר שפעם לא הייתי עושה את זה כל פעם שהייה לי בגד שהשתמשתי בו הייתי שם אותו בסלסלת כביסה מלוכלכת בבית. הפכתי כבר לבנאדם אדיש ששום דבר כבר לא חשוב לו כמו שהיה פעם.
עכשיו הגיע תקופות הבגוריות והמתכונות, במבחן הראשון למדתי קצת, ואז בשאר המבחנים פשוט הפסקתי ללמוד ניגש למבחן, מחכה שהזמן ייגמר והולך הביתה.
[נ.ב. - אני רוצה גם לציין שאני כבר הולך לישון בשעות מאוחרות וקם עייף בבוקר ועד שלוקח לי לצאת מהבית עובד שעתיים ואני מגיע אחרי שני שיעורים לבית הספר]

2. אולי זה קצת אישי או נואש או אבל אני פאקינג אוטוט בן 18 ואין לי תיכנונים לעשות איזה משהו..
למה שהתכוונתי נואש בתחילת הפיסקה זה שאני כבר בן 18 ועדיין לי היה לי איזה קשר אם בחורה. אני בד"כ נותן עצות לאנשים בכל מיני תחומים ובאחד מין התחומים זה על להתחיל עם בחורה, ואותם אנשים שייעצתי להם חזרו אליי אחרי כמה חודשים עם תוצאות חיוביות. בעקבות כך שאף פעם לא היה לי מישהו אני צופה כל כמה ימים בפורנו ואני די רוצה להפסיק את ההרגל אבל אני כל פעם נשבר ושואל את עצמי כל מיני שאלות "על למה להפסיק?" "מזה זה יתן לך?" "אם זה עושה לך טוב, אז למה להפסיק? אתה נהנה מזה.."

3. מגיל קטן הייתי במרכז למידה עם קלינט..טקלניט תקשורת(שחכתי בדיוק איך קוריאם לזה חח) וגם התחלי לדבר בגיל די מאוחר הבנתי מהמשפחה. היום זה קצת מפריע לי ומעצבן, אני מדבר ומידי פעם(לא פעם בא, אלא זה קורה כל יום), ומידי פעם אני נתקע בדיבור ולוקח לי איזה כמה שניות עד שאני יוצא מהתקיעה ואומר את המשפט. בזמן שאני נתקע בדיבור אני כזה מין סוג של נלחץ ומסתכל למקום אחר ולא אל הבאנדם שאני מדבר אליו, מכניס אצבע בכוח לאצבע אחרת(יעני אגודל נמצא על האצבע ולוחץ קצת בחוזק ) וזה כבר מפריע לי ביום יום, ואני כבר נוטה כמה שפחות לבטא את עצמי ולהשמיע את מה שאני חושב.
יום אחד הקלטתי את עצמי, וששמעתי איך אני מדבר חשבו עיני, נתקעתי בדיבור, בולע אותיות ועברות ולא ממש מדבר ברור, ואני לא הבנתי עד עכשיו למה האנשים שדיברתי איתם השתעעממו.. גם אני לא מבין איך החברים שלי לא העירו לי שאני לא הכי מדבר חלק..[מבין אותם קצת, אי נעימות וזה..]

זהו בכללי.. תודה שקראתם את כל החפירה, זה היה כזה מין פריקה חחח