היי.. אני ענווה בת 17.5 ויש לי חבר בן 19, במשך שנה.
יש ביננו אהבה מדהימה, טהורה, תמימה, אני אוהבת אותו מאוד, הוא בחור כל כך מדהים, רגיש , מצחיק , חכם , אוהב , תומך , חיוך כובש, כל כך מתחשב ודואג.. אין בחור כזה..
לפני שלוש שנים, כיתה י', התאהבתי ממבט ראשון בילד מהכיתה, התאהבתי באופי שלו, המראה שלו , ביחס שלו לזולת, פשוט ילד שבאופי שלו זה התנדבות ועזרה, במשך חצי שנה הייתי מאוהבת בו בסתר.. וככל שעבר הזמן התאהבתי בו יותר ויותר, לאחר חצי שנה של התאהבות בסתר, נהייתה לו חברה... שנה וחצי אחרי שהם ביחד, המשכתי אפילו יותר ויותר לאהוב אותו, הגעתי למסקנה שאני חייבת לעשות משהו.. כדי שלא להפסיד את כל התיכון שלי בהתאהבות בו. הכרתי בחור, מצחיק , חמוד , יפה , עם קסם כובש (החבר שלי עכשיו) , ואמרתי שאני אתן לזה צאנס. בגלל שזה היה בתקופת החופש גדול, הפסקתי להפגד עם ההתאהבות הראשונה שלי , וקצת ירד לי ממנו, התחלתי להתקרב לחבר הנוכחי שלי.. לא התאהבתי בו, רק אהבתי אותו, מנומס , מצחיק , יפה , חכם , שנון , תמיד גרם לי לחיך , רק ממבט פשוט. ככל שעבר הזמן שכחתי יותר ויותר מהראשון והתקרבתי לנוכחי.
מידי פעם יצא לי לחשוב מה היה קורה לו הייתי עם ההתאהבות הראשונה, אך לא יותר מזה, כבר אין לי פרפרים בבטן מלראות אותו, ואני כבר לא מאוהבת בו.
היום, אחרי הבית ספר שחזרתי מהעבודה, ראיתי בתחנת אוטובוס באמצע הכביש את הילד מהכיתה, שאלתי אותו אם הוא רוצה טרמפ הביתה והוא עלה.
דיברנו כל הנסיעה, והתחיל לי פרפרים בבטן, הייתה לי התרגשות מטורפת לדבר איתו שוב, יש לו חברה (אחרת) . השיחה הייתה כל כך זורמת ומצחיקה , זה הזכיר לי למה כל כך אהבתי אותו בעבר...
הוא יודע שיש לי חבר.
בסוף הנסיעה נתן לי נשיקה ידידותית בלחי וירד.
אני די לא יודעת מה להרגיש.
אני כל כך אוהבת, וכל כך חשוב לי החבר הנוכחי שלי, בנאדם כל כך מדהים, ויש לי רגשות אהבה מטורפות אליו, כל כך אוהבת אותו שאני לא יכולה לתאר.
עד היום, בכלל לא חשבתי על ההתאהבות הראשונה שלי..
מה לעשות?
איך לשכוח ממנו? ... ולמה בכלל זה חזר לי?!.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות