הייתי עם מישהו חצי שנה מעליי בגיל ביחסי ידידות/ טיזינג במשך תקופה של כמה חודשים בערך ... לפני חודשים זה התחיל להתקדם לשלב הבא , היינו ביחד המון , לא היינו זוג אבל התנהגנו אחד עם השני כאילו אנחנו כן , בסופו של דבר התנשקנו , פיתחנו רגשות אחד לשני , הוא פיתח רגשות לפני אפילו ...משום מה בעיקר מהצד שלו החלטנו שלא נגדיר את זה רשמית , בטענה שזה הלך מהר מדיי ושזה עוד מבולבל , והוא צדק זה באמת לא היה מתאים שניהיה ביחד , עוד לא היינו במקום הזה. המשכנו אבל להיפגש ולהתנהל כרגיל , לא התנשקנו יותר כי החלטתי שלא מתאים שאנחנו מתנשקים וזה סתם לא הולך לאף מקום וקודם שנמשיך להכיר אחד את השניה ושנסגר על עצמינו ומה איתנו הלאה. אחרי בערך חודש ניהיה ביננו נתק של שבועיים , הוא התחיל לפתח עוד יותר רגשות ולא ידע להתמודד עם זה (היה סטוציונר ואני הייתי הקשר הכי רציני שהיה לו , למרות שגן זה בסוך התגלה בתור משחק ) הגענו למצב שהיא התחיל לפגוע בי , הפכתי מבן אדם מלא בשמחת חיים לבן אדם עצוב וסגור , הייתי בוכה המון , ולא עשיתי עם זה כלום עד שחברה פתחה לי את העיניים ושכנעה אותי לשים לזה סוף ולהפסיק לתת לו לפגוע בי. דיברנו , אחרי שכבר הזוגיות שלנו נהרסה , החלטנו ביחד שנישאר ידידים , למרות שהוא היה יכול להגיד שהוא לא רוצה לוותר עליי ולהילחם יותר , הוא בחר שלא לעשות את זה. יומיים אחרי כבר הייתה לו מישהי חדשה , ועכשו אני רואה אותם ביחד כל יום מולי בבית ספר , איך שהוא היה מתנהג אליי פעם מדהים עכשו הוא מתנהג אלייה , הוא עבר הלאה ואני מנסה אבל אני עדיין לא שם , אני לא יכולה לדמיין את עצמי עם מישהו שהוא לא , יש לי רגשות אליו , אני מתגעגעת , ואני לא יודעת איך זה אפשרי להתגבר על זה כשהוא כל היום מול הפרצוף שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות