לפני שאני אתחיל לכתוב את השאלה, אני מבקשת לא לשפוט אותי כי לכל אחד יש דעות שונות ולכל אחד יש סטנדרטים ודברים שהוא מחפש בזוגיות.
אז אתחיל.
לפני כמה זמן הכרתי מישהו, מאוד נחמד, אפשר להגיד שאנחנו בדרך ללהיות ביחד.
יש כמה בעיות. הראשונה, תמיד שאפתי להכי גבוה, תמיד הסתכלתי על כל הכיוונים,
והוא לא גר במקום טוב, ואין לו אוטו וואו. אבל שנייה, לפני שאתם ממהרים לשפוט,
זה לא אומר שאין בו את כל הצדדים הטובים. יש בו. הוא מתייחס אליי מדהים. אף גבר לא התייחס אליי ככה. אבל עדיין יש בזה משהו שמפריע לי קצת למרות שאני לא מתפנקת על הדברים האלה, וכן אני מאלה שיכולה להסתדר עם מה שיש.
הבעיה השנייה היא ההורים. אמא שלי כמעט כל הזמן נוהגת לקבוע לי איזה דברים טובים לי ואיזה לא. כמובן שזה מדאגה, אבל זה מגיע לשלב שזה כבר חונק ואני יודעת לדאוג לעצמי ומה טוב לי. בינתיים אני רק אוגרת ואני מאוד קרובה לריב איתה על זה.
עכשיו, מה בעצם אני מנסה להגיד פה?
שאם ההורים ידעו מאיפה הוא מגיע ומה האוטו שלו, הם ישפטו. הם כן ירימו גבה, אבל באמת שטוב לי. טוב לי איתו. הוא עושה אותי מאושרת.
הייתה לי שיחה עם אבא שלי והוא התאכזב ממני ששיקרתי לו כשהלכתי להיפגש איתו ואמרתי להם שאני יוצאת עם חברים. זה הכל היה מהפחד ממה שיגידו ומה יחשבו.
אבל כמו שאומרים, אם טוב לי, אין להם ברירה. הם צריכים לקבל את זה.
מה אני עושה? איך אני מתמודדת עם זה? אני לא רוצה לריב איתם בגלל זה.
אני לא מתחתנת איתו, טוב לי. החלטתי הפעם להפסיק להסתכל על כל הצדדים ופשוט לזרום... וזרמתי.
אשמח לעזרה, תודה לעונים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025