אחותי הגדולה לסבית בארון כבר איזה 7 שנים. היא לסבית מוחצנת- כלומר יש לה התנהגות גברית וניתן לזהות שהיא לסבית. ידעתי כבר משהו כמו שנתיים שהיא לסבית אבל התאפקתי וחיכיתי עד שהיא תספר לי. לאחרונה היא נפתחה בפניי וסיפרה לי את זה. אמרתי לה שאנ שמחה שהיא סיפרה לי סוף סוף ושאין בינינו יותר סודות. אבל עדיין מפריעה לי העובדה שהיא פחדנית ואין לה אומץ להגיד את האמת בפרצוף ולצאת מהארון. אני מבינה שקשה לה לספר את זה אבל רבאק למה להסתתר? וגם אני מודה שקשה לי עם העובדה שאני צריכה לסחוב איתי את הסוד שלה. אמרתי לה כמה פעמים שהיא צריכה לספר אבל היא אמרה לי שהיא לא מתכוונת לספר אף פעם ושאני לא אלחץ.. אז הפסקתי להגיד לה את זה כבר אבל זה עדיין מעצבן אותי.
עוד שבועיים יש את מצעד הגאווה ורציתי ללכת לשם כבר עוד משנה שעברה אבל אין לי אם מי.
לפני כמה זמן יצא לי לדבר עם חברות שלי על נטייה מינית והן אמרו שזה לא טבעי ושאף בן אדם לא נולד עם נטייה מינית ושזה לא נורמלי, אני התעצבנתי ואמרתי שזה כן נורמלי וכולה נטייה מינית מה יש. ואז יולי )שם בדוי) אמרה "נראלי אחותך לסבית עם כל התסרוקות האלה שהיא עושה". ואמרתי "וואלה יש מצב" והעברתי מיד נושא לא רציתי לחשוף את אחותי למרות שממש התחשק לי להגיד לה. "כן היא לסבית מה הבעיה?".
בקיצור להגיד לחברה הזאתי לבוא איתי לשם לא בא בחשבון ואני לא רוצה ללכת לבד לשם. מה לעשות? אני אשמח לעצות!:) וסליחה על החפירה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות