היי לכולם,
אני מייעצת פה הרבה.. וכנראה שהגיע הזמן שאני גם יעלה את הבעיה שלי.
אז אני נמצאת בצבא כבר 10 חודשים, ומאוד קשה לי.
כל יום שאני מעבירה שם מלווה בסבל.
אני עושה יומיות,מ8 עד 4 וחצי..
אמנם חלק יגידו מה היא מתלוננת לפחות היא בבית,אבל כל מקרה לגופו.
אין לי חברים שם, כשהגעתי לבסיס, ניסיתי להתחבר.. אבל אף אחד לא שיתף אותי.. כולם התרחקו, עדיין..
אני נמצאת בבסיס שמאוד קשה לצאת ממנו, לא משנה למי אני אפנה.. גם למפקד שלי. אין עם מי לדבר.
לפני שבועיים או יותר בערך, הייתה כתבה בערוץ 2 על חיילות שהייתה להם הפרעת אכילה, ופחדו לספר שמא ישחררו מהצבא.
אני לא מאמינה שאני אומרת את זה.. אבל חשבתי אולי לפתח הפרעה כזו רק כדי להשתחרר.
אני יודעת שזה מטומטם, ובדיעבד הייתי מתעצבנת על בנות כאלה, בשביל מה להרוס את עצמכן?
אבל עכשיו כשאני במקום הזה.. אני רואה שאין לי דרך אחרת..
אני לא רואה את עצמי סובלת שנה וחצי מהבסיס הזה, מהיציאות, מהחבר'ה, מהקשיחות, והנוקשות ומהכל.
אני כבר מרגישה שזו לא אני של פעם.. אני כבר לא צוחקת ושמחה כמו פעם.
אני מדוכאת, רע לי!
אני קמה ב5 בבוקר כדי להספיק את האוטובסים בשביל שאני אספיק להיות בבסיס ב8,
ואחרי זה מסיימת ב4 וחצי, 6 אני מגיעה הביתה שפוכה אני נכנסת להתקלח ונרדמת..
זה לא חיים!
אין לי חיי חבר'ה אחרי זה, כי אין לי זמן לאף אחד. אני נורא עייפה.
ואין לי כוח לזה!
אני חייבת עזרה מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025