כל הזמן
כבר 6 שעות שאני לא נרגעת מההשפלה שחוויתי ברחוב, אני פשוט לא מפסיקה לבכות.
אני בת 26, גדולת מיימדים, ולעולם לא השפילו אותי ככה בציבור.
חבורה של 5 ילדים קטנים בגילאי 12 לדעתי, החליטו לצעוק לכיווני באמצע רחוב הומה אדם במרכז הארץ "יש פה פרה שברחה מהרפת, תברחו!"וצחקו בלי סוף.
אנשים הסתכלו אליי במבט מרחם ואיזה איש זקן חמוד העיר לילדים ואמר בעצבים "חצופים".
אני קצת הייתי בהלם ולא ידעתי איך להגיב
בהתחלה עצרתי במקום כי נבהלתי ואז המשכתי
משהו כמו 15 אנשים ראו את זה והסתכלו עליי ורק חיכו לתגובה שלי
ואני בכלל לא ידעתי איך להגיב לדבר כזה... פשוט לא ידעתי
עצרתי את המונית הקרובה ונסעתי לבית שלי
ומאז אני פשוט לא מפסיקה לבכות כאן, לא נרגעת
אני לא יודעת למה היחס הזה מגיע לי
תמיד חוויתי את ההשפלות והמבטים המסכנים של האנשים, המבטים של האנשים שנגעלים מהשומן שלי. אבל אף פעם לא חשבתי שמישהו ימיר את מבטיו למילים...
כ"כ רע לי עכשיו.
אם רק הייתי יכולה להגיד שזו מחלה בבלוטות התריס, שזה גניטי, שזה לא בשליטתי.
אני לא חושבת שיש לי בשביל מה לצאת מהבית, נמאס לי לספוג את העלבונות.
למה החיים כאלה רעים? למה הילדים לא מקבלים חינוך בבית?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025