תמיד אומרים לי שאני אדישה;המשפחה שלי אומרת שאני אדישה,אנשים אומרים שאני אדישה,ואני לא מבינה במה.
בכיתה א' שהייתה ילדה שצוחקים ולועגים עלייה אני הייתי הילדה היחידה שמוכנה לוותר על המקובלות החברתית שלי ולהגן על אותו ילדה ושילמתי מחיר יקר במקובלות החברתית אבל העדפתי לעמוד מול העקרונות שלי מתוך חמלה ואמפתיה למצוקת החבר האחר.
כשאני נפגעת,אני מתכנסת פנימה,לא מביעה רגשות,לא מראה שנפגעתי,הכל אצלי בשקט ובשושו,אני הולכת לחדר שלי בוכה ים של דמעות אפילו בגלל מילה אחת סתם ההערה או אפילו בגלל מבט,ואז שאני יוצאת החוצה אנשים רואים את המסכה,אני לא מרשה להראות שבירה מבחוץ ולשדר חולשה אנשים דורכים על זה אחר כך.
אז בגלל שאני לא משדרת החוצה זה הופך אותי לאדישה?
אני ההפך מאדישה
מה נכון איך שרואים אותי מבחוץ או מה שאני מרגישה מבפנים.
ואת האמת אף אחד לא מכיר אותי באמת,אפילו לא המשפחה שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות