מאז שאני זוכרת את עצמי מבחינה חברתית תמיד היה לי טוב היו לי מלא חברות חברים אהבתי לצאת למסעדות לראות סרטים לבלות להנות , ומכיתה י' כל הדברים האלו ישתנו מקצה לקצה ,אחת הסיבות שלפי דעתי גרמו לשינוי הקיצוני היא שהייתה לי חברה ממש ממש טובה שהיינו ביחד מכיתה א שתמיד עזרתי לה ותמכתי בה ואז אחרי שהיא סיימה "להשתמש בי " היא תקעה לי סכין בגב ופתאום מצאתי את עצמי בודדה
היו לי עוד חברות אבל היה לי קשה להתאושש מזה ,
התחלתי להסתגר בבית פחות קבעתי עם חברות פתאום הפסקתי להשתתף בכיתה ההורים שלי שמו לב לזה ושלחו אותי לפסיכולוגית הייתי בטיפול אצל פסיכולוגית שנתיים
וגיליתי שגם אני בדיכאון ,כיתה יא ,יב הברזתי מלא מבית הספר הרגשתי שמבחינה נפשית אני לא מסוגלת להגיע לשם היה לי קשה לקום בבוקר ובעצם להתמודד עם המציאות שבה אני חיה עליתי במשקל למעלה מ-20 קילו בגלל הדיכאון שסבלתי ממנו, היה לי לחץ אדיר מהלימודים ,הציונים שלי ירדו באופן משמעותי אף פעם לא הייתי ילדה של 100 אבל היו לי ציונים טובים יותר מנכשל או מ60 ,אחרי התקופה הנוראה שהייתה לי בבית הספר ממש רציתי כבר להתגייס ולפתוח "פרק חדש " בחיים שלי, אני כבר לא סובלת מדיכאון אך החרדה והחוסר ביטחון עדיין נשארו התגייסתי לפני חודשיים פלוס מינוס ,בטירונות מבחינה חברתית היה לי ממש טוב היה לי קל להתחבר גם לבנות בצוות וגם לבנות במחלקה אבל בגלל שעליתי במשקל ואני לא בכושר התפתחו לי בשתי הרגליים דלקות וגם הברכיים כאבו לי והיו לי כאבים כרוניים מה שמנע ממני לתפקד כמו שצריך המפקדת שלי התייחסה אליי רע והשפילה אותי , ולפני חודש וקצת התחלתי את הסדיר אני נמצאת במשרד הביטחון היה לי קשה להגיע למקום שכולם מכירים בו את כולם סהכ יש לי תנאים טובים ותפקיד מעניין אבל עדיין קשה לי לקום בבוקר זאת ממש מלחמה עצמית קשה שאני מתמודדת כל יום , אני מסתכלת על כולם למשל כשאנחנו אוכלים , אני פשוט לא מרגישה בנוח עם עצמי אני לא מצליחה להכניס את עצמי לשיחה אני מפחדת שאם אני אגיד משהו יחשבו שאני טיפשה לא חכמה ובסופו של דבר גם המקום שחשבתי שיגרום לי לשינוי ויוציא אותי מכל המחשבות הרעות והמצב שהייתי בו , ,עכשיו אחרי שנתיים וקצת בטיפול אצל הפסיכולוגית אמא שלי מעבירה אותי לפסיכולוגית אחרת , בגלל שהפסיכולוגית הראשונה הייתה יותר בשבילי לפרוק את הלב מאשר זה שהיא נתנה לי משימות או כלים להשתמש בהם כדי שאני אלמד איך להתמודד עם החרדות ,
אני מוצאת את עצמי שוב לא מגיעה לצבא קמה עם חרדות עצומות אני באמת רוצה להוכיח את עצמי בתפקיד שלי בצבא אבל אני מוצאת את עצמי רצה לשירותים ומתחילה לבכות אני לא מרגישה בנוח בכלל ואני מתביישת ואני כבר אובדת עצות.
ההורים שלי חושבים שהם מבינים אותי אבל הם לא ואני מוצאת את עצמי שוב בודדה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות