אהלן הגעתי למצב מסוים שאינני מצליח להבין ואשמח לדעת אם זה קרה למישהו או שיש לכם רעיונות לפתרון.. קוראים לי ..... ואני בן 23, לפני כחודש חזרתי מטיול של 3 חודשים במזרח, מה שקרה לי מתחילת הטיול לפתע מצאתי את עצמי ללא נושאי שיחה עם אנשים וחשק לשום דבר. פתאום הרבה סיטואציות עם אנשים הפכו ללא ענייניות והדבר מוזר לי מאוד. חשוב לי לציין בגישה כנה ולא מתנשאת שאני מכיר את עצמי ומעולם לא חשתי בדברים הללו. אני בן אדם מאוד חברותי ושמח שהיה תמיד זורק בדיחות ובעל גישה אופטימית. ופתאום ביום בהיר אחד מהרגע שטסתי לאחר תקופה יפה שבה עבדתי וגרתי מחוץ לבית עם חברים והכרתי המון אנשים נכנסתי למין מעגל כזה שאני לא מצליח לצאת ממנו וגם לא מוצא סיבה. בחיים לא קרה לי שאני יושב עם אנשים כמו דג ומרגיש שהמוח שלי מכובה. הכי מוזר לי שזה לא קרה רק עם אנשים חדשים אלא גם עם חברים טובים שלי מהבית שאותם אני מכיר זמן רב וגם הם טוענים שזה לא אני. המצב מתסכל ואני לא רוצה לשקוע בו אבל מצד שני אני נותן זמן והזדמנות אך לא מרגיש שינוי. גם לאחר שחזרתי לארץ למעגל המוכר שלי אין לי חשק לראות את חבריי והכל הפך להיות לתיק לא מעניין. לאחר ביקור אצל פסיכולוגית שלטענתה אני לא בדיכאון אלא רק בתקופה של שינויים אני עדיין חסר מנוחה כי זה פשוט מטריף לי את המוח שאני לא יכול לשבת עם אנשים כי אין לי על מה לדבר איתם חוץ מעל המצב שלי. כל היום אני מסנן חברים ואנשים מכיוון שאני מפחד להפגש איתם ולהכנס עוד פעם למעגל השתיקה וחוסר עניין המביך הזה. אני עובד ומעסיק את עצמי אבל מה אפשר לעשות? איך יוצאים מזה??????????
אם מישהו בעולם הזה עבר את זה ואני לא מתכוון לתקופה של יום יומיים שבוע שבועיים אלא כמה חודשים הזויים כאלה שבאמת הרגשתם שאין על מה לדבר עם כמעט כל האנשים שמסביב אנא ממכם תנו עצה לצאת מזה? (ואם זה קרה לכם תשתפו שאני אדע שאני לא היחיד בעולם שזה קורה לו..)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות