היי לכולם,
אני חיילת משוחררת בת 20, ולא היה לי בן זוג אף פעם.
אני יפה, חכמה, חברותית, ונתפסת בעלת ביטחון עצמי גבוהה בעיני החברה ( לדעתי הביטחון העצמי שלי ממוצע ונמוך יותר ממה שאנשים חושבים בדרך כלל).
אין לי בעיה לגשת לאנשים ולפתוח בשיחה, הבעיה מתחילה כששאני עומדת מול מישהו שאני נמשכת אליו, במצב כזה כל הביטחון שלי יורד ואני מרגישה שלא משנה מה אגיש או אעשה אני אפשל...
אני רואה המון בנות שלדעתי ( מקווה שאני לא נשמעת יהירה או שחצנית מידי) פחות מוצלחות ממני נמצאות בקשרים ובמערכות יחסים ותוהה- מה לא בסדר?
יכול להיות שזה משהו שאני משדרת אני פשוט לא יודעת מה...
כשבנים כן מתחילים איתי הם לא לטעמי ( פשוט לא אנשים שאני מרגישה שיכול להיות בינינו משהו..) או שהם כבר ידידים טובים מידי שלי ולא אנשים שאני רואה אותם כבני זוג.
אני יוצאת די הרבה עם חברות אם זה לברים או למקומות אחרים - ושם בקושי מתחילים איתי...
עוד דבר שקצת מתסכל זה שבכל פעם כשאנשים שומעים שאני רווקה הם ישר מתפלאים, מרימים גבה ושואלים איך זה יכול להיות. .
אז אחרי שהבנתי שמשהו בגישה לא נכון, החלטתי להפסיק לחכות שמשהו יפול עליי ופשוט להרים את הכפפה...
אבל.. איך עושים את זה? מאיפה מתחילים?
איך אני מעלימה את הביישנות שתוקפת אותי בכל פעם כשמישהו מוצא חן בעייני? ומה לא בסדר בגישה שלי??
תודה ! :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות