עברו שנתיים מאז שאני והוא רבנו
עברו שנתיים שלא קיבלתי ממנו את החיבוק שכל כך אהבתי
עברו שנתיים מאז שלא נצצו העיניים שלי כהבטתי בעיניו
למרות שעברו שנתיים, אני עדיין חושבת עליו, עדיין חולמת עליו ועדיין מתגעגעת לחיבוק הממכר שלו
מאז לא הצלחתי לאהוב אף אחד אחר, לא רציתי אף אחד אחר, אף אחד אחר זה לא הוא ולא דומה לו. אף אחד לא יהיה דומה ליופי שלו שאף דוגמן לא יכל להתחרות מולו, אף אחד אחר לא ידע להצחיק אותי כמוהו, ואף אחד אחר לא יגרום לי לשכוח מכל דבר רע בעולם כמוהו.
הראש שלי שונא אותו, הוא פגע בי, הוא הרס אותי, שנתיים שהתחננתי להעלם מכאן, תמיד חשבתי אם הוא לא ליידי אני כלום בלעדיו.
אבל הלב שלי פשוט מסומם, הדמעות עדיין יורדות בלילות, כשאני פוגשת אותו הלב דופק בקצב שלא היה מבייש מתחרים באולימפידה, הפה מתייבש, והעיניים שוב נוצצות מאהבה.
אני מתגעגעת לחיבוק, לחיוך המתוק שלו, אל הצחוק שלו.
"אני לא רוצה קשר אלייך" הוא כבר אמר לי, אבל הרגשות מתערבבים, כל כך שונאת וכל כך אוהבת. מה עושים כשהדמעות בלילה לא עוצרות והגעגועים לא נפסקים?
עברו שנתיים, שהלב שלי עוד מחכה לחיבוק האחרון שלך.
עברו שנתיים, מאז האהבה שסגרה לנצח את הלב שלי, וגרמה לי להפסיק להאמין במילה אהבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות