אז אנחנו חברים כבר שנה, ורבנו אתמול על משהו טיפשי ונפגשנו בלילה והוא אמר לי שהוא לא אוהב אותי כמו פעם, שהוא אמנם שמח ואוהב אותי כמו פעם כשהוא איתי וזה, אבל כשהוא לבד בבית הוא לא רוצה להיפגש איתי, הוא רוצה לנוח במיטה שלו, וכשאני שולחת לו הודעות הוא לא שמח ומתרגש כמו פעם (לדבריו) והוא פשוט כזה ״אוף אין לי כוח לדבר איתה״. פעם הוא היה קופץ מכל הודעה בתקווה שזו אני, והיה רוצה להיפגש איתי כל שנייה ביום. פעם = לפני חודש וחצי כזה. הוא אומר שבטלפון הוא אוהב לדבר אבל הואצאפ הכי גרוע. אין לו את הכוח להיפגש אבל כשאנחנו כבר נפגשים הוא שמח ואוהב אותי. באירועים גדולים נגיד יום העצמאות הוא אמר שהוא רוצה לצאת איתי ולא עם חברים. אני חושבת שזה קשור לשחיקה. אני מעמיסה עליו וכל הזמן רוצה שניפגש, ואולי אני מגזימה. אני לא חושבת שבקשר רגיל כל החיים יהיו פרפרים בבטן כשנשלחת הודעה, אבל עדיין צריך לרצות להיפגש. היה לו עצוב לספר לי את כל זה. אז החלטנו שלא נדבר בואצאפ אלא אם כן הוא ישלח הודעה, ושלא ניפגש אלא אם כן הוא יציע וירצה ויתגעגע. הוא אמר שהוא לא רוצה לוותר עליי, אבל שהוא ניסה כבר חודש וחצי ונראה אם זה יעבוד. הוא חושב שהסיבה שאמרתי הגיונית.
סליחה על החפירה הענקית. בבקשה תגידו מה אתם חושבים, מה קרה פה בעצם, ומה כדאי לעשות.
ראוי לציין שהיינו זוג מדהים. היו לנו הרבה ריבים במערכת היחסים, על שטויות באמת, ואולי זה מה שגרם לו להרגיש שזה בעצם לא שווה את זה.
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות