היי.
אני יודע שהכותרת נשמעת מוזרה, אני אסביר.
במשך הרבה שנים ניסיתי להבין למה אנשים לא מתחברים אליי, למה אני לא כריזמטי, למה כשאני מנסה להתיידד עם מישהו הוא נרתע וזה לא מצליח לי.
היו לי כל מיני תאוריות ופסלתי את כולן, עד שהגעתי לסיבה האמיתית.
כשמישהו זר פונה אליי או כשאני פונה אליו, אני לא מתנהג בטבעיות, אני די שוקיסט כזה. אני חושב שזה אולי תסמין של חרדה חברתית.
בכל מקרה, אני לא מתנהג כמו שאני מתנהג עם חברים ואנשים קרובים.
זה משהו בהבעת פנים שלי, אני משדר דיכאון ועצב.
הצלחתי להבין אתזה מתגובות של אנשים.
ואין לי מושג איך לשנות את זה.
אני מנסה להראות יותר שמח, אבל זה קשה, החיים שלי לא כאלה שמחים, אני אדם יחסית בודד וקשה לי לשמור על שמחת חיים.
איכשהו בצבא הצלחתי להתחבר לאנשים והפכתי ל"אחד מהחבר'ה", ואז גם כשבאו חיילים חדשים וזה, אז הצלחתי להתנהג בטבעיות שלי, כי הייתי לצד חברים והיה לי בטחון, וככה היה לי קל להתחבר לאנשים חדשים בצבא.
אבל אם אני לבד - לדוגמא כשאני הולך לחדר כושר, אנשים לפעמים פונים אליי סתם בקטע של "עוד כמה זמן אתה מסיים במכשיר הזה?" ואני עונה להם בקול חלש ופרצוף מדוכא.
אני חסר בטחון כשאין לצידי חבר.
אני לא מצליח לשלוט בזה, אני לא יודע איך לעבוד על זה.
והקטע המעצבן הוא שאני ממש רוצה להכיר אנשים חדשים, אני ממש רוצה להתחבר עם אנשים בחדר כושר, אני כבר 8 חודשים שם ועדיין לא הכרתי שם אף אחד, אני רוצה להכיר חברים חדשים, להכיר בנות, לגלות עולם.
ופשוט אנשים נרתעים ממני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות