היי אני נטע בת 16,
יש לי חבר שקוראים לו עומר (שם בדוי), אתמול אני ועומר רבנו, לא חשוב בגלל מה.
יש לציין שאני לא יציבה נפשית -בכלל- ויש לי נטייה לדיכאונות ופגיעה עצמית שהיא לרוב חיתוך ורידים ולפעמים עישון ושתייה על מנת להשכיח את הכאב...
יצאתי היום מהבית בטענה שאני יוצאת לריצה בחוץ אך בעצם יצאתי עם בקבוק אלכוהול ושתי פחיות XL בשביל לשתות ולהשכיח את הריב. ישבתי בקצה של היישוב שאני גרה בו סמוך לכביש נטוש יחסית. שמעתי שם מוזיקה, בכיתי, השתכרתי וחתכתי את עצמי במשך כמה שעות עד שאבא שלי עבר שם במקרה וגילה אותי. הוא ממש כעס עליי וסיפר לאמא שלי הכל. (ההורים שלי ידעו שחתכתי בעבר אבל הפעם הם גילו רק על השתייה)...
אני וחבר שלי סוג של השלמנו אבל הוא עדיין כועס עליי לכן לא רציתי לשתף אותו במה שקרה ולבקש עזרה ותמיכה... אני לא רוצה לספר לאף אחד אחר כי הוא היחיד שיודע שחתכתי.
ההורים שלי החליטו שהם "לא מחזיקים אותי מספיק קצר" והחליטו לתת לי סדרה של עונשים שכוללים הרחקה שלי מהחבר שלי ולא לתת לי להיפגש איתו והחרמת הטלפון שלי. לא משנה כמה ניסיתי לדבר איתם הם פשוט לא מקשיבים. אני לא יודעת מה לעשות אני מרגישה שאין לי כבר בשביל מה להילחם וכל מה שבא לי לעשות זה לחתוך ולהשתכר...
אני ממש אשמח אם למישהו יש עצות או דרכי עידוד כי אני מרגישה שהרצפה שאני עומדת עליה קורסת תחתיי...
(ומצטערת על החפירה).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות