תעזבי הכל, תעברי לח"ול או לעיר אחרת. את צודקת
השתחררתי לפני שנה משנתיים של שירות צבאי ובזמן הזה קיבלתי הרבה ביטחון עצמי שלא היה לי קודם והכרתי שם המון חברים שגרים רחוק ממני, ובסופו של דבר כרגע האנשים שהכי קל לי לשמור איתם על קשר אלה האנשים שגרים קרוב אליי, חברי הילדות.
אבל אני מרגישה שהם כבר לא לרמה שלי.
אני באמת לא כותבת את זה מתוך מקום מתנשא אלא מתוך עובדות ברורות בשטח, אני גרה באזור לא מפותח מאוד והשאיפות של חבריי שגרים קרוב אינן גבוהות, פעם יכולתי להרגיש איתם בנוח כי גם לא ציפיתי מעצמי להרבה, אבל אחרי היציאה מהבית ששינתה אותי אני כבר מרגישה שונה, האינטליגנציה ורמת השיחה איתם לא מספקת אותי ואני מרגישה תקועה כשבכל יציאה שיוצאים אני לא מוצאת את עצמי בסביבה הטבעית לי. מה גם שאני מרגישה שזה פוגע לי בבטחון העצמי ובכל מקום חדש שאני מגיעה אליו אני אוטומטית מתחברת לחבר'ה האיכותיים פחות כי לזה אני רגילה.
כן יש לי כמה חברים שאני שומרת איתם על קשר רחוק מהצבא, אבל זה בדוחק ובעייתי כשלכל אחד יש את חייו שלו באזור שלו ובעיקר כשאין לי אמצעי התניידות חוץ מאוטובוסים.
זה לא שאני לא שומרת להם חסד נעורים ומעריכה את ההיכרות שנוצרת עם השנים. אבל אני צריכה יותר מזה.. אני רוצה להיות בסביבה שאוכל להתפתח בה.
אני מרגישה שממש בא לי לעזוב הכל פה, להתנתק מהחברים ולהתחיל חיים חדשים איפושהו, אפילו בח"ול, להרגיש באמת מה אני שווה.. אני מרגישה לא ממומשת ומתוסכלת...
מה לעשות?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025