מאז ומתמיד אני מכירה את עצמי כבחורה שלא מחפשת סטוצים ומסביב.
לפני כמה חודשים האקס שלי נפרד ממני (היה הראשון שלי), כעבור כמה זמן יצאתי עם מישהו הרגשתי שאני פשוט צריכה להשתחרר ולזרום. שכבתי איתו והרגשתי רע, אבל עבר לי מהר מאוד כי פשוט לא היה לי אכפת.
עכשיו עבר זמן והתגברתי על הפרידה (בערך..) החלטתי שאני רוצה משהו רציני.
הכרתי מישהו נחמד אבל לפי מה שאני רואה הוא מהטיפוסים שלא מחפשים משהו מעבר, אלא להינות. למרות שהוא מראה לי אחרת, רואים ברור מה הוא מחפש.
יש לו כל החופש בית ריק והוא הציע כבר בפגישה הראשונה שאבוא אליו.
אמרתי שאני מעדיפה להיפגש בחוץ, אותו הדבר בפגישה השניה.
והיום הוא שוב הציע שאבוא אליו ואני נקרעת עם עצמי.. למה באמת שלא להנות קצת ולא ללכת לפי החוקים.
חברות אומרות לי להשתחרר ולמה לא להינות ולשבור שגרה, פשוט לזרום.
וקשה לי כי יש בי את הצד שרוצה להתפרע ולשבור שגרה וצד אחר שאומר פשוט לא.
לא לתת את עצמי סתם ככה ולחכות שזה יקרה לא בצורה זולה ומהירה.
לא יודעת למה אני לא יכולה פשוט לזרום חלק מהבנות.. למה אני חייבת להרגיש רע מלהינות ולהשתחרר.. כל המחשבות של "הוא יחשוב שאני זולה, שאני לא שווה, שהוא השיג את מה שהוא רוצה ואיזו מגעילה אני שפשוט נתתי את עצמי".
אין לי מושג אם ללכת אליו לבית ופשוט לזרום ויש בי פחד שאחרי אני אצטער וארגיש רע. או שפשוט לחתוך ולחכות למישהו שיחכה ולא ינסה להזרים את הקשר לכיוון הזה.
מעניין אותי לדעת מה גברים חושבים על זה שאם בחורה זורמת זה בהכרח הופך אותה לזולה ומעבדים ממנה עניין כמו שאני חושבת וגדלתי לחשוב.
אני לא רוצה להיחשב עוד אחת שנותנת וזורמת..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות