אהלן, מרגישה שממש כבר חייבת לפרוק.
אני נמצאת בזוגיות עם בחורה כבר שנה ומעלה, לפני שהכרתי אותה תמיד חייתי בעולם של גברים, ועד היום הם מושכים אותי בטירוף.
אבל היא פשוט שבתה את ליבי, היא כבשה אותי, היא גרמה לי להתמכר אליה לכל החושים, אני מרגישה ממש חזקה ויציבה איתה, היא גורמת לי לאהוב את עצמי, אני מאוהבת בה ברמות קשות (ואפילו הסקס איתה מטריף אותי...)
זה פשוט אמיתי מידיי שזה מפחיד.
ולמרות הכל - אני תמיד מרגישה שממש חסר לי ה"גבר" לידי, מבחינת הכל,
אבל גם ממש ממש מפחדת לאבד אותה.
אנחנו מסתובבות המון בחוץ יחד יד ביד, ולפעמים ממש ממש קשה לי, אני הרבה פעמים תוהה אם זה החיים שאני רוצה לעצמי.
לעשות שבר ענק בכל המשפחה בגלל בחורה אחת ששבתה את ליבי,��� להיכנס לתגית ה"לסבית"/"ביסקסואלית" בגלל אחת אמיתית ומדהימה שכל כך טוב לי איתה.
אז טוב לי איתה ברמות קשות, אבל כל כך כואב לי להסתיר, ואני תוהה אם זה החיים שאני רוצה לעצמי, ושאולי יגיע השיא ואצא כאילו מהארון בפני המשפחה ובסופו של דבר אמצא את גבר חיי ואת הקטע המפדח הזה של גיל הנעורים הם לא יזכרו לי לכל החיים.
אני ממש קרועה בין שני עולמות.
טוב לי אבל קשה לי, ולה כלכך טוב...
אנא מכם, מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025