אני וחבר שלי ביחד שנה.
אנחנו אוהבים, מאוהבים, מכבדים ונמשכים אחד לשני.
סקס מטורף (צריך לציין (: )
אנחנו גרים ביחד שלושה חודשים.
תחילת הקשר שלנו התאפיינה בהרבה מסיבות ובילויים,
וכעת, כששנינו עברנו לחיות יחדיו, הורדנו הילוך רציני
מבחינת חיי לילה, ונדמה שאין בינינו כימיה, כי לא באמת עבדנו על הקשר שלנו, לא למדנו להכיר אחד את השני לעומק, והכימיה - נראה שהיא לא קיימת .
שנינו רוצים מעבר מהקשר הזה, יותר תקשורת, יותר צחוקים ויותר פתיחות,
ואני מרגישה שאני לא יכולה מסיבה כלשהי להביא את עצמי למצב הפתיחות אתו, למרות שברור לי שאם זה היה קורה השמיים זה הגבול.
אנחנו כל הזמן מדברים שאנחנו צריכים לתקן ולשפר , אבל אם הקשר דורש את המאמץ הזה כבר בהתחלה, האם יש לנו בכלל סיכוי?
שנינו מבינים שאנחנו אוהבים, אבל לא בטוחים שאנחנו מתאימים.
היום, בעקבות איזשהו טריגר שקדם לזה מצדי, הוא אמר לי שהוא חושב שהקשר הוא לא בר - תיקון, ושאם ככה זה נמשך עדיף שנפרד,
ולא נמשוך את זה עוד כי הפרידה תכאב עוד יותר.
אני מצדי, בי יש עדיין את האמונה שאנחנו באמת מתאימים אחד לשני,
מבחינת גבר- הוא באמת מושלם ומצרך נדיר-
אוהב, חם, ישר, חתיך- כל מי שסובב אותנו אומר לנו שאנחנו מדהימים יחדיו,
שזה מקרין כלפי חוץ, ומשום מה אצלנו בתוך הקשר, זה לא נראה ככה.
הלב שלי אומר לי לא לוותר, למרות שהוא די אמר נואש, כי אני חושבת שכל עוד אנחנו אוהבים, עדיין לא מאוחר לתקן, והכי קל זה להרים ידיים ולהמשיך הלאה.
יותר קל להרוס מאשר לבנות...
מצד שני, יש את הקול הקטן שאומר לי, יאללה תשתחררי , לא זורם לא זורם, אתם תפרדו, תתגברו ותמשיכו לדרככם.
ממש אובדת עצות איך להתנהל הלאה!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות