היי, איזה מזל שקיים אתר אננוימי כזה... בבקשה אל תשפטו אותי.
יש לי חבר כבר חודשיים פלוס, הוא מאוד חשוב לי, ולפניי הקשר היינו ידידים טובים.
לפניו היו כמה בנים שכל הזמן הסתכלו עליי, במסגרת התנדבויות, בבית ספר...
לפני השנה הזאת זה לא קרה לי, לא הייתי באינטראקציה עם בנים וזה חדש לי.
ואני יודעת שזה מפגר, ושמבטים לא אומרים כלום, אבל זה היה גורם לי להרגיש יפה וזה העלה לי את הביטחון העצמי, שהיה יותר נמוך מהרצפה, הרגשתי מעניינת. הייתי מחזירה לחלקם לפעמים מבטים וגם הייתי שמחה כל פעם לראות אותם... היו כאלה שניסו לדבר איתי או לפלרטט ולגרום לי לקנא בכוונה. היו גם שהתחילו איתי.
בזמן שאני והחבר נהיינו ביחד זה לא הפסיק והרגשתי רגשות אשמה שעדיין היה לי איכפת מזה, אבל חשבתי שזו רק ההתחלה של הקשר וזה יעבור. אבל הנה אני, אחריי חודשיים עם החבר, והמבטים שלהם עדיין עושים לי את זה ! אני מרגישה מגעילה ואני שונאת את עצמי על זה. למה אני עדיין מחפשת את זה ?? אני אפילו חושבת שאני דלוקה על אחד מההתנדבות שלי שכל הזמן עושה לי עניים ומחייך אליי. אני מחכה לראות אותו שאני הולכת לשם... אני לא יודעת מה לעשות. חברה שלי אמרה לי שהחבר שלי לא גורם לי להרגיש יפה, וזה נכון... הוא לא מסתכל עליי כמו בנים אחרים.
אני לא רוצה להיפרד ממנו כי הוא חשוב לי נורא, ואני אשבר אם ניפרד.
כמעט לקחנו הפסקה פעם אחת, וזה הרג אותי.
אז אני מחפשת את זה אצל אחרים... כי הם כן גורמים לי להרגיש ככה ואפילו יותר.
וכן זה דבילי רצח, וגם אני. מה לעשות ? רק לי זה קורה ? זה יעבור בכלל ?
בבקשה אל תשפטו אותי, אני מודעת לכמה שזה דפוק.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות