שלום לכולם, זה הולך להיות קצת ארוך..
אז ככה.. ישלי חבר ( הוא בן 23) ואנחנו ביחד כבר 9 חודשים. ב3 החודשים הראשונים הכל היה מושלם ובאמת התאהבתי בו. בחצי שנה האחרונה הוא התחיל להתנהג מאוד מוזר. הוא התחיל להתקשר בערך 5 פעמים ביום וכל שיחה נמשכה הרבה זמן, חשוב לציין שהיינו נפגשים כמעט כל יום. הרגשתי שאין לי כ"כ חיים לעצמי, אין לי זמן לחברות ולמשפחה ואז הוא ביקש ממני לעבור לגור איתו. אני די היססתי אבל הוא אחד כזה שיש לו קצת בעיית עצבים אז בסופו של דבר הסכמתי. הוא החליט ששנינו לא נעבוד (ההורים שלו מאוד עשירים והוא אמר שהם ידאגו לנו לכסף) ופשוט מצאתי את עצמי איתו כל היום. הוא גם נהיה קנאי בצורה מוגזמת. לא הרשה לאנשים לדבר איתי ואז כשניסיתי להתעמת איתו על זה הוא אמר "אני לא רוצה שיקחו לי את הדבר הכי חשוב בחיים ולכן אני לא רוצה להביא לאף אחד להתקרב אלייך" גם לחברות שלי הוא לא מרשה לי להתקרב, כי הוא טוען שהן עלולות להסית אותי נגדו. אני מאוד אוהבת אותו למרות שהוא השתנה. הוא נראה ממש טוב והרבה בנות מתחילות איתו כל יום אבל אני לא טיפוס קנאי אז זה לא ככ מזיז לי אבל מה שמצחיק זה שהוא מתעצבן מזה שאני לא מקנאה. זה נראה לי ממש הזוי. וזה הגיע למצב שאני כל היום בבית שלו ורק הוא יוצא פה ושם ואני באמת מרגישה שאין לי חיים
הייתה פעם אחת שניסיתי להיפרד ממנו אבל התגובה שלו הייתה ככ הזויה. הוא כמעט התעלף והוא אמר "שלא תחשבי על זה אפילו" הוא אמר שאת כל החיים הוא מקדיש רק בשבילי ושלא יהיה לו למה לחיות. הוא קיעקע את שמי על היד ולדעתי הוא קצת אובססיבי. לפעמים הוא יכול פשוט לשבת ולבהות בי שעות
אני לא יודעת מה לעשות.. אני ממש אוהבת אותו אבל אני לא רוצה לעזוב אותו מחשש שהוא באמת ינסה להתאבד וגם הוא באמת אוהב אותי וזה לא דבר שהוא מובן מאליו..
סליחה על החפירה, ותודה מראש לעונים (:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות