היי כולם, אני בת 18 ויש לי חבר כמעט שנה וחצי ובאמת שבהתחלה הכל היה מדהים המשפחה שלי ממש אהבה אותו הוא בא לאירועים מידי פעם, בא אלי הביתה הכל היה מעולה
עד שלפני חודשיים רבנו ריב ענקי כמעט נפרדנו, נפגעתי ממש בגלל משהו שהוא עשה ובמשך יומיים לא הפסקתי לבכות. ישר אמא שלי התערבה ואמרה שאני צריכה להפרד ממנו ושהוא לא אוהב אותי כבר אבל כשבסוף התגברנו על זה השלמנו והכל חזר לקדמותו היא ממש כעסה עלי שלא נפרדתי ממנו. עכשיו שהכל בסדר בינינו היא עדיין לא מוכנה לשמוע עליו ואני ממעיטה בלדבר איתה בגלל שהדעה שלה עליו השתנתה 180 מעלות והוא התחיל להרגיש את האנטיפטיה והחוסר רגישות שלה כלפיו ונפגע הוא בא אלי רק כשהיא לא נמצאת או שאני הולכת אליו, אין בינהם שום אינטרקציה. המצב הזה ממש לא נעים לי אני אוהבת את חבר שלי וגם את אמא שלי. אם אני הייתי מרגישה שהמשפחה שלו לא אוהבת אותי הייתי מרגישה כל כך רע עם עצמי ואני דיי מרחמת עליו שהוא במצב הזה. אני מבינה שהתגובה של אמא שלי באה מכיוון של אמא מגוננת שלא רוצה שהבת שלה תפגע אבל היא לקחה את זה לכיוון קיצוני מידי, אם אני החלטתי שמערכת החיסים הזו טובה לי למה היא לא מוכנה לקבל את זה
איך אני גורמת לו ולה לצאת מזה?
תודה לעוזרים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות