יכולה להגיד בכנות שאין בן אדם בעולם שאני יותר אוהבת מעריכה ומעריצה מאשר אמא שלי, ותמיד אני משתדלת לעזור לה בבית וכשלה קשה רגשית. רוב השבוע רק אני והיא נמצאות בבית כי האחים כבר גדולים ואבא שלי גר בחול ויש לנו קשר מאוד מיוחד של תמיכה הדדית. היום בילינו יחד והיא קנתה לי בגדים ובדרך הביתה סיפרה לי שהקדימה את הטיסה שלנו בפסח וזה ממש העציב אותי בגלל שזה אומר שאני לא אוכל לחגוג אם חברות שלי בארץ יומולדת (אני יודעת שזה נראה ממש טיפשי אבל אלה חברות ילדות ובשנים האחרונות גרתי בחול ולא יצא לי לחגוג איתן ונורא רציתי וציפיתי לזה) ופשוט החלו לרדת לי דמעות. ואז היא התעצבנה עלי נורא התחילה לצעוק עלי ואני ברגע של עצבים אמרתי שתפסיק לצעוק כמו משוגעת ואז זה היה נורא ישר התנצלתי והיא צעקה ואמרה שאני ילדה מגעילה, כפויית טובה, ונצלנית ועוד דברים. היא כלכך העליבה אותי ואני כל היום מתנצלת למרות שככה פגעה בי וקראה לי ילדה מגעילה. אני באמת לא יודעת מה לעשות אני כלכך פגועה ולא מפסיקה לבכות. אם זה מה שאמא שלי חושבת מה זה אומר עלי?? ואיך אפשר לתקן ??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות