אני בת 18 תלמידת כיתה י״ב.
לפני כשנה הייתי בצו הראשון- נורא זו מילה קטנה לעומת מה שהיה לי שם. זה היה יום ממש גרוע והנתונים שלי לא בשיאם, בלשון המעטה.
קבא 48 דפר 40.
בלי להשתחצן אני נחשבת בחורה די חכמה, וזה ממש הפתיע אותי, ובכלל הפתיע את כל מי שמכיר אותי.
לא פעם ולא פעמיים בשיחות על הצבא נתקלתי בתגובות כמו: ״מה את סתומה? תפסנו ממך בחורה חכמה, מה את אהבלה וכו׳״
ובעיקר מאכזב יותר שכמעט כל החברים שלי קיבלו מיונים למודיעין, טייס, לוחמה ועוד תפקידים שווים ולי המקסימום שקיבלתי להיות נהגת. זה מאוד שבר אותי. אני כלכך רוצה לתרום למדינה ולהעביר את השנתיים האלה על הצד הטוב ביותר, שלחתי אינספור מכתבים למיטב וכמובן- לא ממש עזר. אני מרגישה חסרת אונים. האם אין סיכוי שיהיה לי תפקיד טוב בכלל? אני פודחת להתייאש ולהשלים עם העובדה הזאת כי זה הורג אותי. נכון אומנם זה רק שנתיים וזה דבר זמני, אבל גם שנתיים זה תקופה משמעותית מהחיים. תודה רבה לכל העונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025