הרבה אנשים עוברים פרידות ועם הזמן זה עובר.
אני יודעת שמה שצריך לעשות ומה שרוב האנשים ירשמו זה לשכוח.
לוותר, להמשיך הלאה, שלא חסר גברים, שזה קורה לרוב האנשים וצריך להמשיך.
נסיתי, אני מנסה. יצאתי לדייטים עם אחרים. אמרתי לעצמי שהפעם אני באמת מקשיבה ומתייחסת, נמצאת בהווה ולא בעבר.
נותנת לאחרים צ'אנס כי גם איתו בהתחלה הכל לא היה מושלם.
עבר מעל 3 חודשים ועדיין אני מרגישה כאילו הוא נפרד ממני אתמול.
וכל יום עובר כמו נצח בגללו.
קראתי שיש אנשים שמרגישים ככה מעל שנה! אני לא רוצה להגיע למצב הזה.
הוא היה האהבה הרצינית הראשונה שלי. סופסוף הרגשתי נאהבת וכל בוקר הייתי מאושרת שאני איתו, הייתי תלויה בו. ורק עכשיו אני מבינה כמה שזה היה רע.
כל הזכרונות, המקומות שהיינו, הדברים שרצינו לעשות פשוט שם.
הוא נפרד ממני בצורה מגעילה. העיניים שלו היו חסרות רגש וכל האהבה שחשבתי שהיה לו אליי לא הייתה שם. הוא היה בן אדם אחר, כאילו שהסיר את המסכה שחשדתי שיש לו. כשהייתי איתו הוא הראה לי שהוא אוהב, היה נראה כאילו "יעשה הכל בשבילי".
ולפעמים אני תוהה אם אי פעם הוא הרגיש משהו כלפיי.. איך בן אדם שאוהב מישהו יגרום לו לבוא עד אליו לתת לו לחשוב שהוא בא לעוד לילה מקסים איתו ויזרוק אותו בצורה הכי קרה. לתת לו לנהוג שעתיים הביתה בלי לחשוב אם אולי יקרה לו משהו בדרך. ולהעלם. להתקשר אחרי שבועיים לשאול אם הכל בסדר וזהו.
אפילו לא קיבלתי תשובה אמיתית למה באמת הוא נפרד ממני.
אם הוא ינסה לחזור אני יודעת שאני לא אחזור אליו. אני לא מתכוונת לעשות את אותה טעות פעמים.
אני מתחילה לחשוב שאולי הבעיה יותר פסיכולוגית וכדאי לגשת לפסיכולוג.
והתחלתי קשר עם מישהו. בחור טוב ונחמד אבל אני מרגישה רע שאני אפילו לא חושבת עליו. חושבת על המניאק שתקע לי חץ בלב כשהסתובבתי.
אני מוצאת את עצמי משווה אותו אל הקודם וזה מייגע.
הבחור שאני יוצאת איתו מפתח אליי רגשות ואני לא יודעת מה לעשות.
אם להמשיך לצאת איתו או להגיד לו שאני לא מוכנה לקשר כרגע.
אני חושבת שבשני המקרים אפגע בו.
חפרתי אני מצטערת. וזה עוד כלום ממה שיושב אצלי בלב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות