מגיל 10 היה לי כלב שהייתי מאוד קשור אליו.
במשך הרבה זמן שיגעתי את ההורים שלי והם לא הסכימו שיהיה כלב בבית.
ליום הולדת 10 הם קנו לי מתנת יום הולדת שבחיים לא אשכח, את הכלב האהוב שלי.
לפני שנתיים קרה הנורא מכל, גילו אצלו מחלה נדירה, הוא מאוד סבל והיינו צריכים להרדים אותו כי לא הייתה ברירה אחרת.
הייתי בדיכאון הרבה זמן, בכיתי בלי סוף והחלטתי לקבור אותו במקום שקרוב לבית.
אני כל הזמן הולך לבקר אותו בקבר שבניתי לו ומציין את כל האירועים; היום הולדת שלו, האזכרה שלו.
השנה האזכרה יצאה ביום שאני בבסיס, סיפרתי למפקדת הרעה שלי את כל הסיפור וכמה שהייתי קשור אליו.
אמרתי לה שזה חשוב לי ואני מבקש באותו יום לצאת מהבסיס לכמה שעות ולחזור.
לא רק שהיא לא הסכימה, היא גם צחקה בקול גדול ואמרה לי "בשביל כלב? ממש לא"
מבחינתי זה כמו בן אדם ואפילו יותר, אני לא מוכן לוותר על זה.
לנסות לשכנע אותה? לבקש מההורים שידברו איתה? לברוח מהבסיס? מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות