היי לכולם, אני דנה בת 15 ואמא שלי כבר שנתיים חולה במחלה הארורה "סרטן"
אני לא יתחיל לספר לכם על מה שעובר עליה ועליי כי לא על זה רציתי להתייעץ.
אני אוהבת את אמא שלי אהבה הכי גדולה בעולם ולא רוצה לחשוב על היום שיקרה לה משהו.
אמא שלי אישה מאוד יפה, תמיד טיפלה וטיפחה את עצמה.
עד המחלה היה לה שיער מאוד בלונדיני מאוד ארוך ושופע ובגלל כל הטיפולים היום יש לה קרחת.
אמא שלי לקחה את זה מאוד קשה והחלטתי לגרום לה לחייך והלכתי למספרה ועשיתי בעצמי גם קרחת.
אף אחד מהחברים שלי לא יודע שאמא שלי חולה בסרטן כי העדפתי שלא ידעו.
כשהגעתי לבית ספר כולם צחקו עליי, קיללו אותי, דיברו אלי בלשון זכר ואמרו שאני דומה לבן. שינו לי את השם מדנה לדני וממש השפילו אותי.
אני לא מתחרטת שעשיתי קרחת בשביל אמא אבל הם גרמו לי להרגשה כל כך רעה.
אני לא רוצה ללכת לבית ספר בגללם, כדי לא לעבור שוב את מה שהם עשו לי.
למה יש ילדים כל כך רעים? אני צריכה בכל זאת לספר שאמא חולה בסרטן כדי שיעזבו אותי בשקט?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות