היי,,
צריכה נקודת מבט קטנה מהצד מכם הקוראים.
איך אתם רואים מישהו שבאמת נחמד אליכם. לא כי הוא צריך משהו, לא כי הוא מפלרטט ולא כי קיימת כוונה נסתרת?
אני מניחה שהרוב יאמר לי מה שההגיון מספר - נחמדים חזרה, לא?!
אם זה לא מה שדחף ההגיוני מספר - תאמרו לי אחרת, אשמח.
יש כאלה אנשים שאני לא מבינה מה נסגר איתם.
אם אני במצב רוח רגיל - טוב, למה היא רצינית זאתי היום?
אם אני בסבבה - רגע, למה היא שמחה, קרה משהו?, מה פספסתי, או שיש כאלה שמגדילים לעשות וחושבים שמפלרטטים איתם (שזה הכי שוס, כאילו, מה, אם הייתי רוצה לפלרטט אז איפה הרמיזות המיניות או ההזמנה לקפה בערב, שאין למעשה).
אני פשוט יושבת עם עצמי בסוף יום ושואלת את עצמי איפה טעיתי. למה זה לא נכון.
עכשיו, אני מדברת על להיות נחמד מסיבה מאוד פשוטה - כל אחד עם החבילה הלא פשוטה ואפילו מאבק אישי בחייו. יהיו לנו ברוטינה עוד הרבה קשיים, כאבים וצרות,
אז לחיות בחושך? מול אנשים רציניים שמה מוכרים לך בעצם? טוב איתם? מעניין?
הקושי של החיים מתרכך באותם רגעים איכשהו? (הרי ההתנהגות שלנו מגיעה גם מהמקום הזה, אז אם אתה יודע שיש מולך אדם נחמד, אתה אוטומטית גם מרגיש להיות כזה)...
למה אנשים משמרים קושי, חוסר משמעות והצמדות לסטריאוטיפים?
החיים מאוד מאוד קשים וצורבים אבל הם גם מאד יפים, צריך להטות לרגע את הראש טיפה ורואים שזה נכון, זה יכול להיות, זה קורה... רואים אדם נחמד, זה לשניה ואפילו דקות. השיחה כזו.
אישה שתרמוז לכם בעקיצות מיניות - רוצה את אותו יחס כי זה הבן אדם.
ואישה שרוצה יחס חם... היא תהיה פשוט כזו, אדם כזה. למה לתת לזה כוונה אחרת?
זו לא תמימות, זה לחשוב רגע מחוץ לקופסא ולהתריע על כשל.
כן, זה כשל חברתי.
ולמביני דבר, איך אתם מתנהלים מול זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות