תראו אני אדם סגור בו נגיד לא מכיר כל יום חברים חדשים זה נדיר.
שני חברי הלכו הכי טובים כמו אחים. שניהם פשוט עזבו. זה לא משנה למה שורה תחתונה הם אל איתי ואני מרגיש שאני בלעדיהם אפס.
עכשיו ניסיתי לבד להירגע להפסיק כבר את הלחץ הזה מהמצב הזה, אבל זה לא עוזר אני כל היום בבית. ואין לי בעיה עם זה אבל אני מפחד מההורים מהתגובה שלהם. שהם יבינו את זה. מה אתם חשובים?
אני בסדר? אני טוב?
אם אין חברים אז זהו סוף העולם? אני טועה או צודק? במחשבה שלי.
ושאלה אחרונה והכי חשובה!
אני כמו שאני בסדר? איך שאני בלי חברים בלי כלום! אני טוב? ככה?
נמאס לי להרגיש את ההרגשה הזאת! משהו צורם בבטן כאילו הכל כבר הרוס וזה לא משחק יותר.
תדוה לכולם! אני חייב את החיזוק שלכם!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות