יש אדם בחיי שאותו אני רואה כעתיד שלי.
יש לי הרגשה כזאת, בלתי מוסברת, שזה זה.
אנחנו מכירים שנים.
הוא לא גורם לי לפרפרים בבטן ואני לא בלחץ לפני כל מפגש שלנו.
נפרדנו וחזרנו הרבה פעמים, עד שהגענו לימים אלו, שבהם כל אחד מאיתנו בשל לקשר ורוצה בזה. אבל מה, פשוט לא הולך לנו ביחד.
כל הזמן אנחנו רבים.
בגלל הפרידות שהיו, אני מרגישה חסרת ביטחון לידו. הוא לא טיפוס שמחמיא.
באופן כללי, הוא לא מחזר אחריי כלל.
אפילו לא בהודעות בוקר טוב או לילה טוב.
אני רק רוצה קשר רגיל, שבו ארגיש בטוחה ונאהבת. אני לא מרגישה את שני הדברים איתו.
בריבים שלנו אני מוכנה להתפשר.
שואלת אותו בפירוש למה הוא מצפה ממני,
ומסכימה להתנהג על פי הציפיות שלו.
הוא לא מוכן לעשות את אותו הדבר.
הוא טוען שאני לא מבינה אותו. שאילו הייתי מבינה, היה לי קל "לקנות" אותו, ורק אז הוא היה נותן לי את היחס שאני דורשת ממנו.
כשאני מסבירה לו את הרגשות שלו, הוא שולל אותן בטענה שמה שהיה היה ושעליי להתגבר על זה. אפילו צוחק עליי.
מעולם לא הרגשתי כל כך מושפלת.
מעולם לא נתתי מעצמי כך לגבר שסירב לקבל זאת. אני טיפוס עקשן ודומיננטי, אני לא מתפשרת בקלות ומתנצלת כשאני הנפגעת.
למרות שאני עושה את זה, זה לא עובד.
האם להתעקש או לוותר?
איך אני יכולה להבין אותו אם הוא לא אומר לי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025