כשהייתי ביסודי, הייתי התלמיד הכי מצליח בכיתה, והיו בערך שלושה ילדים שכמעט כל יום הרביצו לי.
באותו זמן היה לי חבר אחד, ואמא שלי שעזרו לי בהכול והם היו מה שבזכותם לא חשבתי על להתאבד. לקראת כיתה ד, התחלתי לשים לב שהחבר שיקר לי הרבה, ופחות היה איתי בהפסקות. עם הזמן הבנתי שעל הזמן הזה הוא לא היה חבר אמיתי שלי, ואפילו צחק עלי.
אבל כל זה עבר, כי בכיתה ה, אני עברתי בית ספר.
בבית ספר הזה הסתדרתי מצויין, עד כיתה ו שאז הגיע ילד אחד שגרם לכל השאר פחות להיות חברים שלי.
גם עם כל זה הייתה לי את אמא שלי והיו גם כמה חברים שבזכותם הכול היה בסדר.
למרות שהיה דיי בסדר, כבר היו כמה פעמים שהרגשתי שהחיים שלי פשוט חרא מדי.
לאחר שסיימתי בית ספר יסודי עברתי לחטיבת ביניים/תיכון שבו אני נמצא היום.
כבר בתחילת כיתה ז הקשר בין אמא שלי לביני התחיל להתערער, היא החלה לתת לי יותר עונשים שהרבה מהם (לפחות לפי דעתי) בלי סיבה .
ככל שהזמן עבר זה התדרדר יותר ויותר.
בזמן האחרון הציונים שלי ממש לא טובים, והקשר עם אמא אפילו פחות טוב: אנחנו רבים על כל שטות, וכל ריב נהיה עם שתיקה כעס ממושך בין שנינו.
יש לי חברים, אבל אני לא מרגיש שהם באמת יכולים להיות שם בשבילי.
אני פשוט לא יודע מה לעשות.
אה ובנושא התאבדות אז לא!!
יש לי חלומות שאני הולך להגשים, וזה גם אם החיים שלי יהיו חרא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025