שלום לכם,
לפני שנה וחודשיים נפטר סבא שלי, לפני חודשיים נפטר אחיו. היינו משפחה מאוד מגובשת לפני כן ואני מרגישה שזה פשוט לא יעבור. בהתחלה כשסבא רק נפטר זה כאב אבל זה לא היה בלתי נסבל וכשאחיו נפטר פשוט התמוטטתי. נכנסתי לדיכאון. אני לא יודעת אם זה היה בגלל שזה היה יותר מידי בשבילי, אם זה בגלל שאני לא בטוחה שהצליח לסיים את י"ב עם תעודת בגרות (לא עברתי אף מבחן בספרות ואזרחות השנה), בגלל שהמחנכת החדשה שלי (היא פשוט גורמת לבחילה וכאס בלתי נשלט) או שזה בגלל המגמה שלי. אני לומדת במגמת קולנוע וכבר במשך שנתיים אני שונאת את המגמה מסיבות כאלו ואחרות. חודש לאחר המוות של אח של סבא הייתה לי הפקה של סרט סיום ופשוט לא הייתי מסוגלת לתפקד ונכנסתי לדיכאון. אני מטבעי בעלת שמחת חיים, תמיד מחייכת וצוחקת ואף פעם לא מראה אם רע לי בגלל שאני לא אוהבת להדאיג אנשים. כשבוע לפני תחילת חופשת פסח הצלחתי וחזרתי לעצמי. אתמול המורה לספרות הזמינה אותי אליה לחדר והטיפה לי מוסר על כך שאני לא עברתי את המבחן האחרון (היא גם המחנכת שלי) ואמרה לי שבקצב הזה אני לא העבור את השנה(היא בכללי לא בן אדם טוב אבל זה כבר לא קשור). בתוספת לזה אני צריכה להתכונן למתכונת המעשית שלי במגמה ואני פשוט מרגישה שאני שוב נכנסת לדיכאון ואני לא יכולה להרשות לעצמי להכנס לזה שוב, לא עכשיו, לא חודשיים לפני סיום הלימודים.
אני לא יכולה לדבר עם ההורים שלי (לא שלא ניסיתי בעבר) הם פשוט יגרמו לי להרגיש שאני מאכזת אותם ויגידו לי פשוט להמשיך כי זה כבר הסוף. חברים שלי גם לא עוזרים. ידיד שלי הועף מבית הספר, חברה כמאט עפה והחברה הכי טובה עומדת לפרוש כי "נמאס לה" והחברה האחרת בוכה על כך שהציונים שלה עומדים רק על שמונים וחמש ולא מאה. אני באה מבית ספר ברמה גבוהה ועוד חשוב להם הציונים והצלחת התלמידים.
אני מצטערת שחפרתי ואני ממש שמח לשמוע עצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות