הכל התנהגתרתי בית ספר בכיתה ה', המצב החברתי שלי בבית הספר הקודם היה על הפנים וכשעברתי בית ספר על היום הראשון התחברתי לכמה בנות. ראיתי שכולן היו מאוד דתיות (זה בית ספר דתי) ואילו אני לא הייתי דתיה.הב תי מהר מאוד שאם אני אגיד להן שאני לא דתיה מהר מאוד גם פה לא יהיו לי חברות. אז התנהגתי כתו דתיה ואמרתי שאני דתיה. עם הזמן, אולי בהשפעתן ואולי לא, התחזקתי והתחלתי לשמור שבת, ללכת עם חצאית ואפילו לשמור נגיעה. לקראת סוף שנה שעברה, משהו קרה והאמונה שלי התערערה. היום מאוד קשה לי להגיד שאני מאמינה באלוהים, קשה לי גם להגיד שלא, אבל אני יותר נוטה ללא. הפסקתי לשמור שבת וחגים... אפשר להגיד שיצאתי לשאלה. החברים שלי לא יודעים(גם חברים חילונים)וזה כבר הרבה זמן ככה. (יותר מחצי שנה) קשה לי לשקר להם. וזה מעצבן אותי שאני צריכה להסתתר ולא להודות במי שאני. אך עם זאת אני לא יודעת איך לספר להם, הם יחשהו שהדרדרתי, יחשבו עליי כל מיני דברים... עדיין יהיו חברים שלי אבל אני יודעת מה הם יחשבו בראש שלהם כל פעם שיראו אותי... בכלל מאוד קשה לי להיות כנה איתם. עוד דוגמא שאני לא מקללת לידן בחיים כי אז הן טוענות שאני מושפעת ומנסה להיות מגניבה.
אני באמת לא יודעת מה לעשות.. שווה להחזיק מעמד עד הגיוס ביולי ואז גם ככה אני אכיר חברים חדשים ואוכל להיות פשוט מי שאני?
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות