אהלן טוב אני לא ארחיב יותר מידי כי זה לא משהו שאפשר להעביר לכתב ממש אז אני אגש ישר לאופציות ולשאלות. התגייסתי בנוב׳ 12 לחי״ר והייתי החייל הכי טוב בעולם, כל המפקדים והחיילים מתו עלי, הייתי מפקד חוליה מצטיין ומיועד למכים וקצונה מוקדם. פתאום הכל השתנה בעקבות המצב מחוץ לצבא ששם כלום לא היה יציב ואבדתי את המשפחה היחידה שלי לא היו לי חברים או מקום לישון וכמובן שגם כסף לא היה בתמונה, בעקבות זה הדברים נראו לי אחרת כבר לא ראיתי את השליחות שבצבא בשבילי ורציתי לצאת ולתרום מהאזרחות, נכנסתי לדיכאון ולא הפסקתי לחשוב על לפגוע בעצמי חוץ מהפעמים שבאמת נסיתי. הגעתי למקום הכי גרוע אחרי שעברתי דברים הרבה יותר קשים בחיים רק כי תמיד הייתה לי מטרה שתחזיק אותי תמיד הייתה לי תשובה והפעם לא. בקיצור אני מאז עשיתי כמעט הכל בשביל לצאת ואני מחכה עכשיו לפסיכיאטר... רק ש... אתמול דברתי עם משהו שכבר הרבה מאוד זמן לא דברנו והוא גרם לי לראות את זה שוב, למצוא את התשובות ללמה כן לשרת הכי טוב דרך הצבא דווקא, למה לא לוותר ולחזור לפיקוד לחזור להיות כמו פעם. עכשיו השאלה היא: האם באמת להקשיב לו ולחזור להתחלה או להמשיך במה שאני עושה וככה אצא בקרוב ממש? ואל תענו לפי זה שקשה לחיות בארץ אם לא שרתת כי אם אשתחרר עכשיו אני עובר לחול איפה שיש לי אזרחות.
ועוד שאלה היא אם אולי להשאר בצבא לצאת לקצונה אבל בתור תומך? או לעבור ליחידה אחרת כמו חיל הים שאני יותר מסתדר שם מבחיר? ואם לעבור איך לעשות את זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות