לפני חודשיים יצאתי מקשר של 8 חודשים.. אני עדיין אוהבת אותו והוא אוהב אותי, אבל אנחנו לא מתאימים והחלטנו לפרק את הקשר למרות האהבה,
כמה שבועות אחרכך הכרתי מישהו שנראה טוב מאוד לפי דעתי, אני נמשכת אליו, הוא סבבה כזה, אבל אני פשוט לא מצליחה להרגיש אליו כלום. להפך, אני מרגישה אליו סלידה. אני כל הזמן חושבת על ההוא גם בזמן שאני איתו, אני בכלל לא עסוקה בו והוא בכלל לא מעניין אותי! כמה שניסיתי לפתח את זה אני מרגישה שאני לא מסוגלת, שאני בכוח נמצאת עם בן אדם כשהלב שלי נמצא במקום אחר וזה אולי הדבר הכי כואב שיש לנשק מישהו ולגעת בו ולבלות איתו ולדמיין את כל אלו עם מישהו אחר, ולהתעצב כשמבינים שזה לא הוא.
שמתי לב שכשאני לבד אני מאוד אוהבת את ההוא, אבל זה יורד. עצם העובדה שאין לי גבר בחיי זה לא מזכיר לי אותו וגורם לי יותר "להתגבר",
אבל מה הפתרון? לא לצאת עם אף אחד אחר עד שיעבור לי? לנסות עם מישהו כדי לשכוח אותו? להיפרד מההוא אבל להמשיך לתת צאנס לבנים אף על פי שהלב שלי סגור ושיך למישהו אחר? או פשוט להישאר לבד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות