שלום לכולם,
יש לי בת זוג בגילי אישה מדהימה שבאמת אוהבת, דואגת , תומכת ובאמת כל דבר טוב שאפשר לבקש שיהיה באישה כולל מראה חיצוני .
היא הקשר הרציני הראשון שלי בחיים היו עליות ומורדות בקשר בעיקר בגללי , והבעיה היא כזאת : אני לא מצליח לדמיין מגורים משותפים או חתונה(לא היה מעולם לחץ עך העניין, אולטימטומים או כל דבר אחר שיכל לגרום לאנטי כלשהו)...אני לא יודע להצביע על הבעיה בגלל זה אני כותב פה בתקווה שמישהו פה אולי יאיר את עיניי.
מצד אחד אני מרגיש חרד ל"חופש שלי" אם זה הבחירה להיות לבד לפעמים ומנותק(לא רווק ,סתם זמן איכות עצמי מה שקצת קשה כשגרים ביחד ) וכן גם חופש מיני ויש לציין שאני לא בוגד ולא בגדתי מעולם..רק המחשבה אבל על חיים שלמים עם אותה אישה טובה ככל שתיהיה מבעיטה אותי!
וכן כייף לי איתה וכן אני אוהב אותה....
אחרי 3 שנים מה הבעיה ? בקשר? חוסר בשלות שלי ?
והמשפט הזה "כשתראה את זו שעומדת להיות אישתך אתה כבר תדע לבד" זה נכון ?
כי אני לא אגיע למצב שאני מסתכל עליה נמס לי ואומר בלב איתה אני אתחתן אני לא טיפוס של "אבי מאוהבי".
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות