אני עוזר לה לטפל בבעייה מאוד חמורה שיש לה, בעיה נפשית. אך היא לא רוצה לעזור לעצמה, ואני משקיע את כל הלב שלי ומשקיע ועוזר-וממש נלחם בדמעות ובכל דרך יצירתית שעולה לי על מנת לעזור לה. אך היא לא רוצה להילחם ולא רוצה לעזור, כיף לה לשקוע בעעיה הזאת, שפוגעת בזוגיות שלנו.
כשאמרתי לה שהבעיה שלה פוגעת בזוגיות שלנו ובעצם מחרפנת אותי, אחרי יותר מחצי שנה שניסיתי לעזור-היא הציעה שניפרד, שאם קשה לי אז אני לא חייב. אבל זה עוד יותר הרג אותי שהיא העדיפה שניפרד מאשר ללכת ובאמת לנסות לפחות לפתור את הבעיה שלה, משהו שהיא פשוט לא מוכנה לעשות, לא מצליחה גם, הבעיה רק הופכת לקשה יותר.
היא אפילו דורכת לי קצת על הרגשות ולפעמים מתבדחת לגבי הבעיה שלה, במין חצי צחוק, דבר שישר גורם לי לבכות מרוב דאגה ואהבה כלפיה, ואז היא מתנצלת ומרגישה רגשות אשם מאוד עזים-ואז בגלל זה היא פוגעת בעצמה, דבר שמשאיר אותי בין הפטיש לסדן-כי אם אני אראה כעסעצבבכי בזוגיות היא ישר תעמיק את הבעיה שלה...מעדיף לא לפרט ספציפית על כך, אלא אם כן יפנו אליי באופן פרטי.
זה פשוט מכעיס ומחרפן אותי...הבעיה שלה היא לא תקינה ולא נורמלית, ההורים שלה יודעים על חלק מהבעיה, אך אני מפחד שאם יידעו הכל הם ייאלצו אותה להתאשפז בכפייה-דבר שרק יהרוס יותר את המצב הנפשי שלה.
היא לא מוכנה לפנות לפסיכולוג. מזלזלת בזה. לא משנה מה אני אומר לה.
אני מאוד אוהב אותה...והיא אותי...המצב הזה פשוט בלתי נסבל ואני מפחד לנתק קשר-גם בגלל המעשים שהיא עלולה לעשות לעצמה וגם בגלל הדאגה הרבה שלי והאהבה האדירה שיש לי כלפיה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות